ספר אהבה: הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ח, ג-ד
ג) בית המדרש, גדול בקדושתו מבית הכנסת, וחכמים גדולים, אף על פי שהיו להם בעירם בתי כנסיות הרבה, לא היו מתפללין אלא במקום שהיו עוסקין שם בתורה, והוא [-ובתנאי] שיתפלל שם תפלת הציבור:
ד) וכיצד היא תפלת הציבור, יהיה אחד מתפלל בקול רם, והכל שומעים. ואין עושין כן בפחות מעשרה, גדולים, ובני חורין, ושליח ציבור נמנה כאחד מהם, ואין צורך בעשרה מלבדו. ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו, ויצאו ידי חובתן, משלימין להם לעשרה, והוא שיהיו רוב העשרה אנשים שלא התפללו. וכן, אין אומרים קדושה, ולא קוראין בתורה ומברכין לפניה ולאחריה, ולא מפטירין בנביאים, אלא בעשרה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
