ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק ו, ז-ח
ז) הסותר אפילו אבן אחת, דרך השחתה, מן המזבח, או מן ההיכל, או משאר העזרה, לוקה, שנאמר בעבודת כוכבים 'כי את מזבחותם תתוצון', וכתוב 'לא תעשון כן לה' אלהיכם'. וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה, הרי זה לוקה, שנאמר 'ואשריהם תשרפון באש', וכתיב 'לא תעשון כן לה' אלהיכם':
ח) כתבי הקדש כולן, והיינו כל עשרים וארבעה ספרי תורה נביאים וכתובים, ופירושיהן, וביאוריהן, אסור לשורפם או לאבדם ביד, והמאבדן ביד, מכין אותו מכת מרדות מדרבנן. במה דברים אמורים, בכתבי הקדש שכתבם ישראל בקדושה, אבל אפיקורוס ישראל שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם האזכרות [-שמות ה'] שבו, מפני שאותו אפיקורוס שכתבם אינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו לשמו, אלא שהוא מעלה בדעתו ששם זה הוא כשאר הדברים שהוא כותב, ואין בו קדושה מיוחדת, והואיל ודעתו כן, לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם לאפיקורוסים ולא למעשיהם. אבל עובד כוכבים שכתב את השם, גונזין אותו, וכן כל כתבי הקדש שבלו או שכתבן עובד כוכבים, יגנזו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
