ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ג, א-ג
א) בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. כתר כהונה, זכה בו אהרן, שנאמר 'והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם'. כתר מלכות, זכה בו דוד, שנאמר 'זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי'. אבל כתר תורה לא זכה בו שום אדם מסוים לדורותיו, אלא הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב', כל מי שירצה, יבא ויטול. שמא תאמר שאותם הכתרים, של כהונה ושל מלכות, גדולים מכתר תורה, אין הדבר כן, שהרי הוא אומר 'בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק, בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ', הא למדת שכתר תורה גדול משניהם:
ב) אמרו חכמים, אפילו ממזר, אם הוא תלמיד חכם, הרי הוא קודם בחשיבותו ובכבודו לכהן גדול עם הארץ, שנאמר 'יקרה היא מפנינים', ודרשו מלשון הפסוק שהתורה יקרה יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, לקדש הקדשים:
ג) אין לך מצוה בכל המצות כולן, שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה הוא השקול כנגד כל המצות כולן, לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
