יג) עזרא הסופר תקן שתהיה אשה חוגרת בסינר תמיד בתוך ביתה, משום צניעות. ומכל מקום אם לא חגרה, אינה עוברת על דת משה ולא הפסידה כתובתה. וכן אם יצתה בראשה פרוע מחצר לחצר בתוך המבוי, הואיל ושערה מכוסה במטפחת, אף שאינו מכוסה ברדיד כדרך הנשים, אינה עוברת על דת:
יד) העוברת על דת צריכה התראה ועדים, ורק אחר כך תפסיד כתובתה. עברה בינו לבינה, וידע שהיא עוברת על דת, והתרה בה בלא עדים, וחזרה ועברה, הוא טוען ואומר עברה אחר התראה והיא אומרת לא עברתי כלל או לא התרה בי, אם רצה להוציא, הרי זה נותן כתובה אחר שתשבע שלא עברה, והצורך בשבועה זו הוא כיון שאם תודה שעברה אחר התראה זו, אין לה כלום:
טו) כיצד היא יוצאה משום שם רע, כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר, שהדברים מראין שהיתה שם עבירה, אף על פי שאין שם עדות ברורה בזנות. כיצד, כגון שהיתה בחצר לבדה, וראו רוכל יוצא, ונכנסו מיד בשעת יציאתו ומצאו אותה עומדת מעל המטה, והיא לובשת המכנסים או חוגרת אזורה, או שמצאו רוק לח למעלה מן הכילה, או שהיו שניהם יוצאים ממקום אפל, או שראו את שניהם מעלין זה את זה מן הבור וכיוצא בו, או שראו אותו מנשק על פי חלוקה, או שראו אותן מנשקין זה את זה, או מגפפין זה את זה, או שנכנסו זה אחר זה והגיפו דלתות וכיוצא בדברים אלו, בכל המקרים הללו אם רצה בעלה להוציאה, תצא, ואין לה כתובה, ואין זו צריכה התראה:
