עניני גמילות חסדים / פרק יד
כל מה שכתבנו, שיש לאדם להשתדל בכל מרצו להחזיק ממון מיוחד להלוותו לאחרים, אינו דוקא באנשים עשירים, אלא כל אדם כפי כוחו ישתדל להפריש כל חודש סכום מסוים לצורך זה, ויהיה לו ממון מסוים המיועד להלוואות. ואף אם ילוה לחבירו סכום קטן לצורכי שבת וכדומה, כבר קיים מצוות עשה דאורייתא של 'אם כסף תלוה את עמי'. ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין ליבו לשמים.
ומה טוב היה אם היה ענין זה מתפשט בעמינו, עם קדוש, שכולם יזדרזו למצוה זו, ועל ידי זה היה העולם כולו מתמלא במידת החסד, והיו מתבטלות כל התלאות וכל הצרות מן העולם.
