בדרכי קניית הענווה
אך מפסידי המדה הזאת הוא הריבוי והשביעה בטובות העולם הזה, וכענין הכתוב, שבפירוש אומר "פן תאכל ושבעת וגו', ורם לבבך" וגו'. על כן מצאו להם החסידים טוב להיות האדם מענה נפשו לפעמים, למען השפיל יצר הגאוה, אשר איננו מתגבר אלא מתוך הרבוי, וכענין שאמרו חז"ל 'אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן, אלא מתוך קופה של בשר'.
והנה בראש כל המפסידים הוא הסכלות, ומיעוט הידיעה האמתית, כי תראה שאין הגאוה מצויה יותר אלא במי שסכל יותר. ורבותינו ז"ל אמרו 'סימן לגסות הרוח (-גאוה), עניות התורה. וכן אמרו (זהר בלק): סימן דלא ידע כלום – שבוחי. ואמרו עוד 'אסתרא בלגינא קיש קיש קריא' (-מטבע בודדת הנמצאת בתוך כד, הרי היא מקשקשת ומשמיעה קול גדול). עוד אמרו, שאלו לאילני סרק, מפני מה קולכם נשמע? אמרו, הלואי יהיה קולנו נשמע, ונזכר. וכבר ראינו שמשה שהוא מובחר שבכל האדם – היה עניו מכל האדם.
