פרשה מבוארת – וירא

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית פרק יח, א)

 שאלה: מה היתה תכלית המראה שנראה ה' לאברהם, ולא נאמר לו כאן שום דיבור או מצוה [ואם היה זה כדי לבקר את החולה, היה ראוי לכתוב זאת בפרשת ברית מילה].

תשובה: מראה זה שייך להמשך הפרשה, שבו אמר ה' לאברהם שבכוונתו להפוך את סדום ועמורה, גם כדי שיבקש עליה רחמים, בהיותו חומל וחונן כל אדם, וגם כדי שילמד אברהם את בניו ואנשי בריתו שישמרו את דרך ה' ויקיימו את מצוותיו, כדי שלא יגיע אליהם מה שהגיע לאנשי סדום ועמורה. (שאלה א).

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית פרק יח, א)

שאלה: לשם מה סיפרה התורה שבאה אליו נבואה זו בהיותו באלוני ממרא, בהיותו יושב בפתח האהל, וכחום היום, והרי במקומות אחרים לא פירטה התורה היכן היה הנביא ומה עשה בעת שבאה אליו הנבואה.

תשובה: באה התורה ללמדנו יסוד גדול ונכבד במעלתו של אברהם אבינו ודבקותו בה' לאחר שקיים בעצמו ברית מילה, כי לא נפרדה מחשבתו מה' אפילו בעוסקו בעניני העולם הזה, כי גם את הענינים הגשמיים עשה רק במעט ההכרחי לקיום הגוף, ולשם שמים [וכמו שהאדם רואה ושומע יחד, כך היה אברהם יכול לעסוק בענינים גשמיים ורוחניים יחד], ולכן בהיותו במקום עסקו באלוני ממרא, בהיותו יושב פתח האהל ורואה את אנשי העיר, וכחום היום שכל אחד יוצא לעסקיו, אפילו באותה שעה היה דבק באלוקיו עד שבאה אליו רוח הנבואה. ואף אחר כך, בהיותו עוסק בהקיץ בהכנסת האורחים ודיבוריו עמהם, בכל זאת לא פסקה ממנו הדבקות בה', ונמשכה נבואה זו עד הפסוקים בהם אמר לו ה' שבכוונתו להפוך את סדום ועמורה, ותפילתו על הצלתם. (שאלה ב).

"וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (בראשית פרק יח, ה)

שאלה: לשון 'כי על כן עברתם' היא נתינת סיבה [כמו 'על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה], ומשמעותה כאן לכאורה כאילו אמר להם שהרי לשם כך עברתם כאן, ואין זה מהנימוס לומר לאורחים שהסיבה שעברו כאן היא כדי לבוא אליו לאכול.

 תשובה: לשון 'כי על כן' אינה כהסבר לכך שעברו כאן, אלא כהסבר למה שאמר להם אברהם קודם לכן 'אחר תעבורו', וביאר להם שאין כוונתו להתנות עמהם שמיד לאחר שיאכלו ילכו, כדרך שעושה המארח הכילי שאינו רוצה שיתעכב אצלו האורח, אלא כך היתה כוונתי, כיון שיודע אני שלא היתה תכלית הליכתכם להגיע לכאן, אלא עברתם כאן בדרככם למקום אחר, לכן לא אעכב אתכם לאחר שתאכלו ותשתו כאן, אלא מיד לאחר מכן תוכלו להמשיך ולעבור הלאה לדרככם. (שאלה ו).

"וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה", "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (בראשית פרק יט, יז,כו)

שאלה: מדוע הוזהר לוט שלא להביט לאחוריו, ומדוע נענשה אשת לוט על כך שהביטה לאחוריה עד שנעשתה לנציב מלח.

תשובה: לשון 'הבטה' האמור כאן הוא הבטת והתבוננות הדעת, כלומר, אל תתן דעתך ולבך על הבנות הנשואות והנכסים שהשארת בסדום, לנסות להצילם מההפיכה, אלא תמהר להמלט. ואילו אשת לוט עברה על הציווי והתמהמה בסדום כדי להציל את הרכוש והצאן, וכיון שלא נמלטה יחד עם המלאכים ועם לוט, אלא חזרה לסדום כדי להציל משם את רכושה, פגעה בה הרעה שירדה על כל אנשי סדום, ונעשתה גם היא יחד עמם לנציב מלח.

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל" (בראשית פרק כ, ב-ג)

שאלה: מדוע כשלקח פרעה את שרה הביא עליו ה' נגעים גדולים, ואילו כאשר אבימלך לקחה לא הענישו ה' אלא בא אליו בחלום לצוותו שיחזיר אותה לאברהם.

תשובות: א. כיון שאברהם אבינו נשאר לגור בארץ פלשתים ימים רבים, לא רצה ה' שתהיה לאבימלך תרעומת עליו שמחמתו קיבל עונשים, ומחמת כן היה מצר את צעדיו בארצו, לכן לא הענישו ה' אלא הזהירו בחלום שיחזיר את שרה לאברהם. אבל בהיותם במצרים רצה ה' שיצא משם אברהם, ולכן הביא נגעים גדולים על פרעה, עד שלאחר מכן אמר לו פרעה 'הנה אשתך קח ולך'. ב. בזמן שהיה אברהם במצרים עדיין לא הצטווה על ברית מילה, ולא היתה מדרגתו הרוחנית גדולה כל כך עד שבזכותו תבוא נבואה לפרעה, ולכן הביא עליו ה' נגעים גדולים כדי שיוכרח לשלוח את שרה. אך עתה, לאחר ברית מילה, היתה דרגתו של אברהם גדולה מאד, עד שבזכותו באה נבואה לאבימלך, הגם שלא היה ראוי מצד עצמו לנבואה. (שאלה ג).

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (בראשית פרק כב, א)

שאלה: כיון שה' בוחן כליות ולב ויודע את כל הנסתרות, ודאי ידע את מחשבותיו ודרכיו של אברהם אבינו, ולשם מה הוצרך לנסותו במעשה העקדה לראות מה יעשה.

תשובה: לשון 'נסה' האמור כאן אינו מלשון נסיון, אלא מלשון נס ודגל, שרצה ה' לרומם את אברהם בעיני כל העולם, וכמו 'נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה", ואף שלא היו שם בני אדם, הרי לאחר שכתב זאת ה' בתורתו והכל מאמינים בזה, נעשה כנס ודגל לכל בני האדם, שהכל צריכים ללמוד ממעשיו וללכת בדרכיו,  לעבוד את ה' בכל לבבינו ובכל נפשינו, כפי שעשה אברהם. (שאלה ב).