שיעור 1, ספר נחמיה, פרק א, א-ד

א דִּבְרֵ֥י נְחֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲכַלְיָ֑ה וַיְהִ֤י בְחֹֽדֶשׁ־כִּסְלֵו֙ שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַֽאֲנִ֥י הָיִ֖יתִי בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ ב וַיָּבֹ֨א חֲנָ֜נִי אֶחָ֧ד מֵֽאַחַ֛י ה֥וּא וַֽאֲנָשִׁ֖ים מִֽיהוּדָ֑ה וָֽאֶשְׁאָלֵ֞ם עַל־הַיְּהוּדִ֧ים הַפְּלֵיטָ֛ה אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲר֥וּ מִן־הַשֶּׁ֖בִי וְעַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ג וַיֹּֽאמְרוּ֮ לִי֒ הַֽנִּשְׁאָרִ֞ים אֲשֶֽׁר־נִשְׁאֲר֤וּ מִן־הַשְּׁבִי֙ שָׁ֣ם בַּמְּדִינָ֔ה בְּרָעָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּבְחֶרְפָּ֑ה וְחוֹמַ֤ת יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ מְפֹרָ֔צֶת וּשְׁעָרֶ֖יהָ נִצְּת֥וּ בָאֵֽשׁ׃ ד וַיְהִ֞י כְּשָׁמְעִ֣י ׀ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה יָשַׁ֨בְתִּי֙ וָֽאֶבְכֶּ֔ה וָֽאֶתְאַבְּלָ֖ה יָמִ֑ים וָֽאֱהִ֥י צָם֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל לִפְנֵ֖י אֱלֹהֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם׃

֍           ֍            ֍

ספר נחמיה

לפי חלוקת ספרי הנ"ך במסורה, ספר נחמיה הינו חלק והמשך של ספר עזרא, על אף שנכתב על ידי נחמיה. אמנם בחלוקה שנעשתה מעת הדפסת התנ"ך, מופיע ספר נחמיה בפני עצמו. [חז"ל כתבו (ב"ב צג.) כמה טעמים לכך שלא זכה נחמיה שיקרא ספרו על שמו, אמנם החיד"א (בפירושו 'חומת אנך') כתב שמה שבדורות האחרונים נקרא ספר נחמיה על שמו, אינו במקרה, אלא כיון שברבות השנים כבר נתכפר הדבר שמחמתו לא זכה לכך בתחילה, זכה עתה שיקרא על שמו. ואף שעדיין אינו נחשב כספר נפרד בתנ"ך אלא חלק מספר עזרא, אך מכל מקום נקרא הוא 'נחמיה' בפני עצמו].

פרק א (א) מכאן ואילך הם דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה, וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו, בשְׁנַת עֶשְׂרִים למלכות ארתחששתא [שבענינו דובר בסוף ספר עזרא, שספר זה הוא המשכו], וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.

(ב) וַיָּבֹא חֲנָנִי, אֶחָד מֵאַחַי [-מֵחֲבֵרַי], הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה, וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים, ולא היתה כוונתו ליהודים ששבו ברשות כורש וברשות ארתחששתא, שהם היו בחסותו של פחה מיוחד להם, והוא הגן עליהם, אלא על הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי, קודם עליית היהודים מבבל, שיהודים אלו היו תחת שלטון הפחות של עבר הנהר, והם היו סובלים מהם, וְעַל יְרוּשָׁלִָם.

(ג) וַיֹּאמְרוּ לִי – השיבו לו על ראשון ראשון, כי אותם היהודים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה, נמצאים בְּרָעָה גְדֹלָה וּבְחֶרְפָּה. ולענין ירושלים השיבו לו, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפֹרָצֶת, וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ, כי היהודים שעלו מבבל בנו רק את בית המקדש, אך לא בנו את חומות ירושלים ושעריה.

(ד) וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה, וָאֶתְאַבְּלָה כמה יָמִים, וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם.