כב וַיֹּ֤אמֶר אֵֽלִיָּ֨הוּ֙ אֶל־הָעָ֔ם אֲנִ֞י נוֹתַ֧רְתִּי נָבִ֛יא לַֽה֖' לְבַדִּ֑י וּנְבִיאֵ֣י הַבַּ֔עַל אַרְבַּע־מֵא֥וֹת וַֽחֲמִשִּׁ֖ים אִֽישׁ׃ כג וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ שְׁנַ֣יִם פָּרִ֗ים וְיִבְחֲר֣וּ לָהֶם֩ הַפָּ֨ר הָֽאֶחָ֜ד וִֽינַתְּחֻ֗הוּ וְיָשִׂ֨ימוּ֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֣א יָשִׂ֑ימוּ וַֽאֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂ֣ה ׀ אֶת־הַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד וְנָֽתַתִּי֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֥א אָשִֽׂים׃ כד וּקְרָאתֶ֞ם בְּשֵׁ֣ם אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם וַֽאֲנִי֙ אֶקְרָ֣א בְשֵׁם־ה֔' וְהָיָ֧ה הָֽאֱלֹהִ֛ים אֲשֶׁר־יַֽעֲנֶ֥ה בָאֵ֖שׁ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֧עַן כָּל־הָעָ֛ם וַיֹּֽאמְר֖וּ ט֥וֹב הַדָּבָֽר׃ כה וַיֹּ֨אמֶר אֵֽלִיָּ֜הוּ לִנְבִיאֵ֣י הַבַּ֗עַל בַּֽחֲר֨וּ לָכֶ֜ם הַפָּ֤ר הָֽאֶחָד֙ וַֽעֲשׂ֣וּ רִֽאשֹׁנָ֔ה כִּ֥י אַתֶּ֖ם הָֽרַבִּ֑ים וְקִרְאוּ֙ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖שׁ לֹ֥א תָשִֽׂימוּ׃ כו וַ֠יִּקְחוּ אֶת־הַפָּ֨ר אֲשֶׁר־נָתַ֣ן לָהֶם֮ וַֽיַּעֲשׂוּ֒ וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁם־הַ֠בַּעַל מֵֽהַבֹּ֨קֶר וְעַד־הַצָּֽהֳרַ֤יִם לֵאמֹר֙ הַבַּ֣עַל עֲנֵ֔נוּ וְאֵ֥ין ק֖וֹל וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַֽיְפַסְּח֔וּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
֍ ֍ ֍
(כב) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם, ראו, שבבחינה זו יוכח שה' הוא האלוקים, ולא יוכלו נביאי הבעל לתרץ כי מחמת איזה טעם צדדי לא הצליחו במעשיהם, כי אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל רבים יותר, שהם אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, ויש להם יתרון מצד הכמות.
(כג) וְיִתְּנוּ לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, שאינם שוים לגמרי, וְיִבְחֲרוּ לָהֶם נביאי הבעל את הַפָּר הָאֶחָד, המובחר שביניהם, וִינַתְּחֻהוּ, וְיָשִׂימוּ את הנתחים עַל הָעֵצִים, וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ. וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַפָּר הָאֶחָד, הגרוע מביניהם, וְנָתַתִּי אותו עַל הָעֵצִים, וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים.
(כד) וּקְרָאתֶם תחילה בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וַאֲנִי אֶקְרָא אחריכם בְשֵׁם ה', וְהָיָה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲנֶה לקוראיו בָאֵשׁ, הוּא הָאֱלֹהִים. וַיַּעַן כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ, טוֹב הַדָּבָר, כי העם היו באמת מסופקים בדבר, ורצו לעמוד על בירורו.
(כה) וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל, בַּחֲרוּ לָכֶם תחילה את הַפָּר הָאֶחָד, וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה, כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ.
(כו) וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם [כי בכך שנתן להם את האפשרות לבחור ראשונים את הפר, הרי זה כאילו נתנו להם], וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם, לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל של נבואה בא אליהם, וְאֵין עֹנֶה – לא נענו על ידי אש, וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ – דילגו והרסו את המזבח אֲשֶׁר עָשָׂה אליהו והכין לשם ה', כי אמרו שבגלל מזבח זה אין יורדת להם אש.
