א ה֤' אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָחֹ֖ק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃ ב כִּ֣י שַׂ֤מְתָּ מֵעִיר֙ לַגָּ֔ל קִרְיָ֥ה בְצוּרָ֖ה לְמַפֵּלָ֑ה אַרְמ֤וֹן זָרִים֙ מֵעִ֔יר לְעוֹלָ֖ם לֹ֥א יִבָּנֶֽה׃ ג עַל־כֵּ֖ן יְכַבְּד֣וּךָ עַם־עָ֑ז קִרְיַ֛ת גּוֹיִ֥ם עָֽרִיצִ֖ים יִֽירָאֽוּךָ׃
֍ ֍ ֍
פרק כה (א) לאחר שאמר הנביא שלעתיד לבא יושפע השפע האלוקי על הזקנים והחכמים, מביא הוא את השיר שיאמרו הזקנים באותו הזמן. ה' אֱלֹהַי אַתָּה, ומצד שאתה ה', שזהו שם הוי"ה המורה על עצמותו של ה', שהיה הוה ויהיה, ומקיים את הכל, אֲרוֹמִמְךָ – הרי אתה מרומם מכל השגה ורעיון, ומכל ברכה ותהילה. אך מצד ש'אלוקי אתה', שגילית את אלוקותך על ישראל בניסים ונפלאות שעשית למענם, אוֹדֶה שִׁמְךָ, כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא בדברים היוצאים מגדרי הטבע, והנפלאות הללו הם עֵצוֹת מֵרָחֹק – דברים שיעצת מזמנים רחוקים, על ידי הנביאים, שתעשה דברים אלו, ומטרתם היא אֱמוּנָה אֹמֶן – לחזק את האמונה בלב האנשים, על ידי שתראה שבכחך לשדד את מערכות הטבע כרצונך.
(ב) ומפרש את הנפלאות שיעשה ה' באותם זמנים, כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל – עיר של הגויים שהיתה בנויה וחזקה, הושמה ברגע אחד לגל אבנים חריבות, ויתר על כן, גם קִרְיָה בְצוּרָה – עיר חזקה המוקפת חומה, שמת פתאום לְמַפֵּלָה, אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר – את הארמון של הגויים הזרים, הסרת מהעיר של ישראל, ושמת אותם למפלה באופן שלְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה. ודברים אלו נעשו בדרך נס ופלא, שברגע אחד אירע הכל.
(ג) עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז – עם ישראל, שיהיה באותו זמן עם עז, יכבדו אותך על כך שהסרת מעריהם את ארמונותיהם של הגויים, כדי להושיע את ישראל. וקִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ, לאחר שיראו שהחרבת את עריהם פתאום, ברגע אחד. ועל ידי שיעשה ה' באותו זמן נקמה בגויים וישועות לישראל, יכבדוהו וייראו מפניו.
