ה אָ֣ז יַֽעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֨רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃ ו בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא הֵ֠שִׁיב רְצִ֨ין מֶֽלֶךְ־אֲרָ֤ם אֶת־אֵילַת֙ לַֽאֲרָ֔ם וַיְנַשֵּׁ֥ל אֶת־הַיְּהוּדִ֖ים מֵֽאֵיל֑וֹת וַֽאֲדֹמִים֙ בָּ֣אוּ אֵילַ֔ת וַיֵּ֣שְׁבוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ז וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהֽוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃ ח וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית ה֔' וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃ ט וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּעַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֨שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃ י וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַאת תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכָֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃ יא וַיִּ֛בֶן אֽוּרִיָּ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־שָׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז מִדַּמֶּ֗שֶׂק כֵּ֤ן עָשָׂה֙ אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן עַד־בּ֥וֹא הַמֶּֽלֶךְ־אָחָ֖ז מִדַּמָּֽשֶׂק׃ יב וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃ יג וַיַּקְטֵ֤ר אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־מִנְחָת֔וֹ וַיַּסֵּ֖ךְ אֶת־נִסְכּ֑וֹ וַיִּזְרֹ֛ק אֶת־דַּֽם־הַשְּׁלָמִ֥ים אֲשֶׁר־ל֖וֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ יד וְאֵ֨ת הַמִּזְבַּ֣ח הַנְּחֹשֶׁת֮ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵ֣י ה֒' וַיַּקְרֵ֗ב מֵאֵת֙ פְּנֵ֣י הַבַּ֔יִת מִבֵּין֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמִבֵּ֖ין בֵּ֣ית ה֑' וַיִּתֵּ֥ן אֹת֛וֹ עַל־יֶ֥רֶךְ הַמִּזְבֵּ֖חַ צָפֽוֹנָה׃ טו וַיְצַוֶּ֣ה הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָז אֶת־אֽוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּקֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵת עֹלַ֞ת כָּל־עַ֤ם הָאָ֨רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכָל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכָל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃ טז וַיַּ֖עַשׂ אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֑ן כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה הַמֶּ֥לֶךְ אָחָֽז׃ יז וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכוֹנֹ֗ת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃ יח וְאֶת־מוּסַ֨ךְ הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית ה֑' מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ יט וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אָחָ֖ז אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ כ וַיִּשְׁכַּ֤ב אָחָז֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֥ר עִם־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ חִזְקִיָּ֥הוּ בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃
֍ ֍ ֍
(ה) אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל על יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה, וַיָּצֻרוּ עַל אָחָז מלך יהודה, וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם – לא הצליחו להתגבר ולנצח במלחמה.
(ו) בָּעֵת הַהִיא של מלכות אחז מלך יהודה, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם אֶת אֵילַת לַאֲרָם, אחרי שעזריה מלך יהודה כבש את אילת והשיבה ליד ישראל, וַיְנַשֵּׁל [-ויגרש] אֶת הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת, וַאֲדֹמִים בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
(ז) וַיִּשְׁלַח אָחָז מלך יהודה מַלְאָכִים [-שליחים] אֶל תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, לֵאמֹר, עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי, עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים [-הקמים] עָלָי.
(ח) וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית ה' וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
(ט) וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק, וַיִּתְפְּשֶׂהָ, וַיַּגְלֶהָ קִירָה – הגלה את יושבי דמשק אל ארץ ששמה קיר, וְאֶת רְצִין מלך ארם הֵמִית.
(י) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אָחָז לִקְרַאת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, לעיר דּוּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּדַמָּשֶׂק, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ שראה בדמשק, וְאֶת תַּבְנִיתוֹ לְכָל מַעֲשֵׂהוּ, כדי שיבנה לו מזבח דומה בירושלים, לעבוד שם את אלהי דמשק.
(יא) וַיִּבֶן אוּרִיָּה הַכֹּהֵן אֶת הַמִּזְבֵּחַ כדמות המזבח שראה אחז בדמשק, כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמֶּשֶׂק, כֵּן עָשָׂה אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, וסיים את מלאכת בניית המזבח החדש עַד בּוֹא הַמֶּלֶךְ אָחָז מִדַּמָּשֶׂק.
(יב) וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ אחז מִדַּמֶּשֶׂק, וַיַּרְא הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּקְרַב הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעַל עָלָיו.
(יג) וַיַּקְטֵר אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת מִנְחָתוֹ, וַיַּסֵּךְ אֶת נִסְכּוֹ, וַיִּזְרֹק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ.
(יד) וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' – וכיון שהמזבח שבנה שלמה המלך במקום מזבח הנחושת היה לפני ה', מול הפתח, ולא יכל אחז להעבירו ממקומו כיון שהיה בנין מחובר, וַיַּקְרֵב מֵאֵת פְּנֵי הַבַּיִת – לכן בנה את המזבח החדש קרוב יותר לפתח הבית, מִבֵּין הַמִּזְבֵּחַ וּמִבֵּין בֵּית ה' – באופן שעמד המזבח החדש בין פתח ההיכל ובין המזבח האמיתי, וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה – בצד צפון של המזבח האמיתי.
(טו) וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן לֵאמֹר, עַל הַמִּזְבֵּחַ הַגָּדוֹל, והוא המזבח החדש שבנה כפי שראה בדמשק, הַקְטֵר אֶת עֹלַת הַבֹּקֶר – תמיד של שחר, וְאֶת מִנְחַת הָעֶרֶב – תמיד של בין הערביים, וְאֶת עֹלַת הַמֶּלֶךְ וְאֶת מִנְחָתוֹ, וְאֵת עֹלַת כָּל עַם הָאָרֶץ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, וְכָל דַּם עֹלָה וְכָל דַּם זֶבַח עָלָיו תִּזְרֹק, באופן שמזבח זה יהיה העיקר, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת – המזבח שבנה שלמה המלך במקום מזבח הנחושת, יִהְיֶה לִּי לְבַקֵּר – אקריב בו קרבנות בזמן שארצה בכך, אבל עיקר העבודה תהיה על המזבח החדש.
(טז) וַיַּעַשׂ אוּרִיָּה הַכֹּהֵן כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ אָחָז.
(יז) וַיְקַצֵּץ הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶת הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת של הכיורים שהיו שם, וַיָּסַר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַכִּיֹּר, וְאֶת הַיָּם שעשה שלמה שהיה משמש כמקוה טהרה הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר תַּחְתֶּיהָ, וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל מַרְצֶפֶת אֲבָנִים, באופן ששינה את כל עניני כלי בית המקדש כפי רצונו, כי לא האמין שהכל נעשה על פי ה' בדקדוק.
(יח) וְאֶת מוּסַךְ הַשַּׁבָּת – מקום מיוחד המיועד לאהל וצל למשמרות הכהונה המתחלפים בשבת, אֲשֶׁר בָּנוּ בַבַּיִת, וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה הֵסֵב בֵּית ה' – את המעבר המיוחד למלך אל בית המקדש, שהיה מבחוץ, העבירו לבפנים, מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, שלא יבוא עליו פתאום, ועל ידי זה ביטל את הכניסה של כל העם לבית המקדש, כי נעשה המקום לכניסה עבור המלך לבדו, ומאותו זמן ביטל אחז לגמרי את העבודה בבית המקדש, כמובא בדברי הימים (ב' כט ז) 'גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם, וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת, וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ, וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל'.
(יט) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אָחָז אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(כ) וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ חִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
