ט וְנָֽתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֨עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽת־עַמְּךָ֔ לְהָבִ֖ין בֵּֽין־ט֣וֹב לְרָ֑ע כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַכָּבֵ֖ד הַזֶּֽה׃ י וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנָ֑י כִּ֚י שָׁאַ֣ל שְׁלֹמֹ֔ה אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ יא וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֵלָ֗יו יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר שָׁאַ֜לְתָּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה וְלֹֽא־שָׁאַ֨לְתָּ לְּךָ֜ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים וְלֹֽא־שָׁאַ֤לְתָּ לְּךָ֙ עֹ֔שֶׁר וְלֹ֥א שָׁאַ֖לְתָּ נֶ֣פֶשׁ אֹֽיְבֶ֑יךָ וְשָׁאַ֧לְתָּ לְּךָ֛ הָבִ֖ין לִשְׁמֹ֥עַ מִשְׁפָּֽט׃ יב הִנֵּ֥ה עָשִׂ֖יתִי כִּדְבָרֶ֑יךָ הִנֵּ֣ה ׀ נָתַ֣תִּי לְךָ֗ לֵ֚ב חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן אֲשֶׁ֤ר כָּמ֨וֹךָ֙ לֹֽא־הָיָ֣ה לְפָנֶ֔יךָ וְאַֽחֲרֶ֖יךָ לֹֽא־יָק֥וּם כָּמֽוֹךָ׃ יג וְגַ֨ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־שָׁאַ֨לְתָּ֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ גַּם־עֹ֖שֶׁר גַּם־כָּב֑וֹד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֨ה כָמ֥וֹךָ אִ֛ישׁ בַּמְּלָכִ֖ים כָּל־יָמֶֽיךָ׃ יד וְאִ֣ם ׀ תֵּלֵ֣ךְ בִּדְרָכַ֗י לִשְׁמֹ֤ר חֻקַּי֙ וּמִצְוֹתַ֔י כַּֽאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖ךְ דָּוִ֣יד אָבִ֑יךָ וְהַֽאֲרַכְתִּ֖י אֶת־יָמֶֽיךָ׃
֍ ֍ ֍
(ט) ולכן ביקש שלמה מהקדוש ברוך הוא, וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע, כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה. ואמנם ידע שלמה שעל ידי שיהיה חכם ירויח גם דברים נוספים, כמו עושר וכבוד ונצחון על אויביו, אך לא היתה כוונתו ופנייתו כלל לדברים אלו, אלא רק כדי לשפוט ולהנהיג את העם בחכמה.
(י) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי ה' כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, והיה גלוי וידוע לפניו שלא היתה כוונת שלמה לתועלת הדברים האחרים שירויח מחכמתו, אלא רק לתכלית זו של הנהגת העם כראוי.
(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו, יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, את החכמה לבדה, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יחד עם בקשת החכמה גם יָמִים רַבִּים לחיות, ולא ביקשת את החכמה למטרות אחרות, וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר, וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ, כי אם היית רוצה את החכמה למטרות אלו של עשירות וכבוד ונצחון על האויבים היית מבקש להחכים חכמה כללית הכוללת את כל מיני החכמות שבעולם, וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ את החכמה המדינית בלבד, שמטרתה היחידה היא הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט, כדי להנהיג את העם בחכמה.
(יב) הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ, לתת לך את החכמה הנדרשת להבין את דבר המשפט, ובנוסף לזה הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ, וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ, באופן שתשיג את כל החכמות שבעולם.
(יג) וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ, כי על ידי שתהיה חכם גם בשאר מיני החכמות, ממילא יהיו לך גם דברים נוספים שלא היו כלולים בשאלתך, גַּם עֹשֶׁר, גַּם כָּבוֹד, שהם נובעים מן החכמה הכללית, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ.
(יד) ואמנם את כל הטובות הללו נתן לו ה' ללא תנאי, אך עתה הוסיף לו עוד הבטחה אחת, התלויה בתנאי, ועל זה אמר לו, וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי, בשלמות הגדולה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, אזי תקבל טובה נוספת, וְהַאֲרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ [וכיון שלא התקיים התנאי, ולא הלך שלמה בדרכי אביו לגמרי, בשלימותו הגדולה, לא האריך ימים, וחי רק חמישים ושתים שנה. אבל החכמה, העושר והכבוד, התקיימו לו כל ימי חייו].
