ד וַֽיְהִי֙ דְּבַר־ה֔' אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ ה הָל֞וֹךְ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ו וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ ז וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת ה֑' אֲשֶׁר֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה ה֔' אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ח הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָֽרְדָה֩ בְמַֽעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹֽרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃
֍֍֍
(ד) וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יְשַׁעְיָהוּ, בעודו בבית המלכות של חזקיהו, לֵאמֹר.
(ה) הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ, כי בתפילתו הזכיר את זכויותיו, ושמע ה' וקיבל את דבריו, רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ, ובכך עוררת את מידת הרחמים, ולכן תתרפא ממחלתך, והִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
(ו) וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ, וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת גם כן אציל מיד מלך אשור, וְגַנּוֹתִי (-אגן) עַל הָעִיר הַזֹּאת (ובספר מלכים נוסף כי על אף שלפי זכויותיהם של אותו דור היה די בכך שיגן עליהם ה' בדרך הטבע, מכל מקום תהיה ההגנה בדרך נס והשגחה, למען כבוד ה', ולמען דוד המלך).
(ז) ואף על פי שלא היה חזקיהו המלך צריך אות על קיום הנבואה, מכל מקום אמר לו ישעיהו שה' הכין לו מופת גלוי ומפורסם על כך, וְזֶה לְּךָ הָאוֹת מֵאֵת ה', אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֵּר.
(ח) והיה הדבר בסוף היום, שעתיים לפני שקיעת השמש, הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת צֵל הַמַּעֲלוֹת, אֲשֶׁר יָרְדָה (-שהיתה ניכרת ירידת השמש) בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ – במעלות שעשה אחז מלך יהודה לסמן את מקום השמש, אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עצמה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה, וחזרה למקום שהיתה בו בבוקר, בעת זריחתה. והטעם שעשה ה' נס גדול כל כך שלא אירע כמוהו מזמן יהושע בן נון, לא היה זה עבור חזקיה, אלא עבור כל ישראל, כיון שבאותו זמן היו עשרת השבטים כבר בגלות, ומפוזרים בכל הארצות, ורצה ה' לחזק את ליבם שלא יאבדו בין כל הגויים, ולכן עשה את המופת הגדול הזה שנראה בכל העולם, ועל ידי זה באמת פחדו מהם הגויים, וחלק מהגולים חזרו לארץ ישראל למלכות יהודה. (ואמרו חז"ל שאחר כך ביקש חזקיהו המלך מישעיהו הנביא שיתן לו את בתו לאשה, שמא מתוך זכות שניהם יהיו בניו צדיקים, וישעיהו הסכים לכך והשיא לו את בתו).
