יום רביעי
כ"ה תמוז התשפ"ד
יום רביעי
כ"ה תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 231, ספר ישעיהו, פרק מ, יח-כ

יח וְאֶל־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃ יט הַפֶּ֨סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃ כ הַֽמְסֻכָּ֣ן תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹֽא־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ־ל֔וֹ לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמּֽוֹט׃

֍֍֍

(יח) ואתם, המסתפקים ביכולת ה', ודנים עליו כעל כח חומרי מוגבל, שאפשר להסתפק ולדון ביכולותיו ורצונותיו, הרי זה מחמת שאינכם יכולים לצייר בדמיונכם מציאות א-ל המופשטת לגמרי מכל החומר והצורה המוכרים לכם, רק אתם חושבים שכביכול יש לו גוף או דמות הגוף, אלא שהם מעולים ומשובחים יותר ממכם, ולכן אתם עושים פסל ותמונה המגשימים לדעתכם את האלוקות, וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל – הרי אין שום דמיון לה', כי אינו בעל תואר ותמונה, רק כח עליון נשגב ללא תכלית, ולא תוכלו להשיגו ולא לדמות לו דבר. אמנם, גם לפי איוולתכם, היה לכם לשוות לו דמות עליונה, כמלאך או שרף, והתבוננו בעצמכם וראו, וּמַה הדְּמוּת אשר תַּעַרְכוּ לוֹ ברצונכם להגשימו.

(יט) האם תרצו לדמות את ה' אל הַפֶּסֶל אשר נָסַךְ החָרָשׁ, והלא זו סכלות גדולה, לדמות את הדבר הנשגב ביותר לדבר שפל וגרוע כל כך, ואף שהמתכת עצמה יקרה בעיניכם, הרי היא נעשית על ידי פועל פשוט, ללא חכמה יתירה, וְצֹרֵף בַּזָּהָב יְרַקְּעֶנּוּ – יצפה אותו בציפוי זהב, אבל פנימיותו עשויה רק מתכת פשוטה, וּרְתֻקוֹת כֶּסֶף שייעשו גם הם על ידי צוֹרֵף. ופסל כזה גרוע גם מבחינת החומר, כי ה'דומם' הוא היסוד הנמוך ביותר, פחות מ'חי' ומ'צומח'.

(כ) הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה – ואילו העני המסכן, העושה את פסלו מעץ, 'תרומתו' זו חשובה יותר משל העשיר, עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר – כי יקח לו עץ, שהוא מדרגת ה'צומח' הגבוהה מדרגת הדומם, וגם יצטרך לעמול ולבחור עץ משובח שלא ירקיב, חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ, כי צריך חכמה יתירה להכין פסל מעץ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט מחמת חולשת העץ מצד טבעו (אמנם כל הדברים הללו נאמרו לפי חולשת דעתם וסכלותם, שחשבו לדמות את ה' לפסילים מעשי ידי אדם, ועתה מבאר את גדולת וקדושת ה', עד שלא ניתן לדמותו אפילו בדמיון וציור כל שהוא לדברים גשמיים).

 

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)