ה כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ וְצֶֽאֱצָאֶ֑יהָ נֹתֵ֤ן נְשָׁמָה֙ לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ וְר֖וּחַ לַהֹֽלְכִ֥ים בָּֽהּ׃ ו אֲנִ֧י ה֛' קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם׃ ז לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃
֍֍֍
(ה) כֹּה אָמַר הָאֵל ה', כיון שהוא בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם, וְנוֹטֵיהֶם – פָּרַשׂ אותם והשלים את תיקונם, רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ – והוא שברא את הארץ ואת כל היוצא ממנה, ומאחר והשמים והארץ הם שני מינים השונים ומובדלים במהותם זה מזה, רצה ה' להודיע שהוא עשה את שניהם, ולכן ברא את האדם, המורכב מנפש ושכל שהם תולדות השמים, ומגוף הבא מתולדות הארץ, ובכך שהוא נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ מיוחדת ונאצלת לַהֹלְכִים בָּהּ – בדרך ה', ובכך יכירו הכל שיוצר אחד ברא את כל העולם, השמים והארץ וכל אשר בם. וכיון שהאדם הוא המובחר שבבריאה, וכלול מכל סוגי היצירה, בודאי לא יניח ה' לאדם לְהֵאָבֵד לעד, אלא יקים באחרית הימים מושיע לנפשות, להאירם באור החיים, והוא מלך המשיח.
(ו) ומדבר עתה כלפי מלך המשיח בעצמו ואומר לו, אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, שהכינו ה' בטבעו ראוי ומוכן לנבואה, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ – עזר לו ה' להכין את עצמו לקבלת השפע הנבואי, וְאֶצָּרְךָ – שמרו ה' שלא יבוא לידי מכשול, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם – נתנו ה' להיות השליח שיקיים את הברית שיש לה' עִם עַם ישראל, לְאוֹר גּוֹיִם – להאיר את דרכם של הגויים עובדי האלילים, שיכירו במציאות ואחדות ה'.
(ז) לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת של הגויים, ההולכים כעת באפילה ומאמינים בעבודות זרות, והוא יפקח את עיניהם לראות ולהכיר באור ה', לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר – לגאול את שבטי יהודה ובנימין, שהתפזרו בכל העולם, ואסורים בחלק ממקומות אלו, ולגאול מִבֵּית כֶּלֶא את יֹשְׁבֵי החֹשֶׁךְ, שהם עשרת השבטים, שגלו כולם למקום אחד נעלם, ומשולים ליושבים בכלא ובחושך, נסתרים מעין כל.
