שיעור 26, ספר דברי הימים א, פרק ה, יז-כב

יז כֻּלָּם֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ בִּימֵ֖י יוֹתָ֣ם מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֖י יָֽרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ יח בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַֽחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֮ מִן־בְּנֵי־חַיִל֒ אֲ֠נָשִׁים נֹֽשְׂאֵ֨י מָגֵ֤ן וְחֶ֨רֶב֙ וְדֹ֣רְכֵי קֶ֔שֶׁת וּלְמוּדֵ֖י מִלְחָמָ֑ה אַרְבָּעִ֨ים וְאַרְבָּעָ֥ה אֶ֛לֶף וּשְׁבַע־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּׁ֖ים יֹֽצְאֵ֥י צָבָֽא׃ יט וַיַּֽעֲשׂ֥וּ מִלְחָמָ֖ה עִם־הַֽהַגְרִיאִ֑ים וִיט֥וּר וְנָפִ֖ישׁ וְנוֹדָֽב׃ כ וַיֵּעָֽזְר֣וּ עֲלֵיהֶ֔ם וַיִּנָּֽתְנ֤וּ בְיָדָם֙ הַֽהַגְרִיאִ֔ים וְכֹ֖ל שֶׁ֣עִמָּהֶ֑ם כִּ֠י לֵֽאלֹהִ֤ים זָֽעֲקוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנַעְתּ֥וֹר לָהֶ֖ם כִּי־בָ֥טְחוּ בֽוֹ׃ כא וַיִּשְׁבּ֣וּ מִקְנֵיהֶ֗ם גְּֽמַלֵּיהֶ֞ם חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֨לֶף֙ וְצֹ֗אן מָאתַ֤יִם וַֽחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וַֽחֲמוֹרִ֖ים אַלְפָּ֑יִם וְנֶ֥פֶשׁ אָדָ֖ם מֵ֥אָה אָֽלֶף׃ כב כִּֽי־חֲלָלִ֤ים רַבִּים֙ נָפָ֔לוּ כִּ֥י מֵהָֽאֱלֹהִ֖ים הַמִּלְחָמָ֑ה וַיֵּֽשְׁב֥וּ תַחְתֵּיהֶ֖ם עַד־הַגֹּלָֽה׃

֍              ֍            ֍

(יז) כֻּלָּם הִתְיַחְשׂוּ פעמיים, בִּימֵי יוֹתָם מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּבִימֵי יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, והפעם הראשונה היתה בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, כי עד זמנו היו ארם מושלים בישראל, וכבשו את נחלת בני גד ובני ראובן שמעבר לירדן, ובימי ירבעם שב גבול ישראל למקומו, ובני גד ובני ראובן חזרו לנחלתם, ואז התייחסו למשפחותם וסדרו את מחנותיהם, וזה נמשך עד זמנו של יותם מלך יהודה, כי בזמנו מלך על ישראל פקח בן רמליהו, ואז בא מלך אשור והגלה אותם ממקומם.

(יח) בְּנֵי רְאוּבֵן, וְגָדִי, וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, מִן בְּנֵי חַיִל – התייחסו בני החיל שביניהם, אֲנָשִׁיםנֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב, וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת וּלְמוּדֵי מִלְחָמָה, אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁיםיֹצְאֵי צָבָא.

(יט) ולאחר המלחמה שהיתה לישראל עם ההגריאים בימי שאול המלך, שאז לקחו את מקומם וישבו תחתם, אחר כך בימי יהואחז מלך ישראל גברה יד מלך ארם על ישראל, ושבו ההגריאים והתיישבו במקומם, וַיַּעֲשׂוּ בימי ירבעם בן יואש מִלְחָמָה נוספת עִםהַהַגְרִיאִים, ונלוו אליהם אומות נוספות מבני ישמעאל, וִיטוּר וְנָפִישׁ וְנוֹדָב.

(כ) וַיֵּעָזְרוּ עֲלֵיהֶם – נעזרו באותה מלחמה בירבעם בן יואש מלך ישראל, כי הוא נצח במלחמה זו, וַיִּנָּתְנוּ בְיָדָם הַהַגְרִיאִים וְכֹל שֶׁעִמָּהֶם, כִּי לֵאלֹהִים זָעֲקוּ בַּמִּלְחָמָה, וְנַעְתּוֹר לָהֶם– שמע ה' לקולם, כִּי בָטְחוּ בוֹ.

(כא) וַיִּשְׁבּוּ מִקְנֵיהֶם גְּמַלֵּיהֶם חֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְצֹאן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וַחֲמוֹרִים אַלְפָּיִם,וְנֶפֶשׁ אָדָם מֵאָה אָלֶף.

(כב) כִּי חֲלָלִים רַבִּים נָפָלוּ מהאומות שנלחמו בהם, כִּי מֵהָאֱלֹהִים היתה הַמִּלְחָמָה, כי ראה ה' בעני עמו, וַיֵּשְׁבוּ תַחְתֵּיהֶם עַד הַגֹּלָה – עד שגלו מארצם, וזה היה בימי יותם מלך יהודה, ועד ימיו היו מתייחסים לצבאותם.