יג הִנֵּ֥ה יַשְׂכִּ֖יל עַבְדִּ֑י יָר֧וּם וְנִשָּׂ֛א וְגָבַ֖הּ מְאֹֽד׃ יד כַּֽאֲשֶׁ֨ר שָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ רַבִּ֔ים כֵּן־מִשְׁחַ֥ת מֵאִ֖ישׁ מַרְאֵ֑הוּ וְתֹֽאֲר֖וֹ מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ טו כֵּ֤ן יַזֶּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים עָלָ֛יו יִקְפְּצ֥וּ מְלָכִ֖ים פִּיהֶ֑ם כִּ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־סֻפַּ֤ר לָהֶם֙ רָא֔וּ וַֽאֲשֶׁ֥ר לֹֽא־שָׁמְע֖וּ הִתְבּוֹנָֽנוּ׃
֍֍֍
(יג) הִנֵּה באותו זמן של הגאולה השלימה, יַשְׂכִּיל עַבְדִּי – יצליח עַם ישראל, יָרוּם וְנִשָּׂא, וְגָבַהּ מְאֹד.
(יד) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים – באותו זמן שישתוממו על עם ישראל עמים רבים, ויאמרו עליהם כי כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ – המראה שלהם גרוע מכל הנמצאים שבעולם, וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם – וצורתם גרועה מכל בני האדם.
(טו) כפי שלצד הגריעות תהיה השפלתם בתכלית השפלות מצד העמים, כֵּן תהיה התגברותו אז בתכלית הגבורה, כי יַזֶּה דמם של גּוֹיִם רַבִּים ויתגבר עליהם, ואף שהדרך היא שמלכי העמים יריבו את ריבם, הרי שעָלָיו – על ישראל, יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם ולא יאמרו דבר. כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם – דבר שלא אמרו להם מעולם שאירע, שיתגברו ישראל כל כך, רָאוּ בעיניהם. וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ – דבר שלא עלה אפילו במחשבתם שהוא יכול להיות, שעם חלש ורדוף יתגבר כל כך על אויביו, הִתְבּוֹנָנוּ.
