ח כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם הֽ'׃ ט כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּֽבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
֍֍֍
(ח) והיו בישראל אנשים שחשבו שלא יתכן שיקבלם ה' בתשובה, מאחר ואין שינוי אצל ה', ואם כן איך תשתנה מחשבתו על החוטא מכעס לרצון, על ידי שיחזור בתשובה, ועל כך משיב להם הנביא בשם ה', כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם – אין לכם כל השגה במחשבות ה', ולכן אינכם מבינים שאין בכך משום שינוי במחשבת ה'. והיו עוד שחשבו שלא תיתכן תשובה מאחר וכבר קלקל החוטא בחטאיו, ואיך על ידי תשובה יתקן את מה שקלקל, ועל כך משיב להם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, כי הדרך שסלל ה' בתורה ובמצוות נעשתה באופן כזה שיכול האדם לתקן את חטאו על ידי תשובה וחרטה על מעשיו הרעים, נְאֻם ה'.
(ט) ומתאר עתה את גודל ההבדל בין דרכי האדם לדרכי ה', כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, שהשמים גבוהים והארץ אינה גבוהה כלל ואין כל דמיון ביניהם (ולכן אי אפשר לומר שהשמים גבוהים יותר מן הארץ, שאז היה נשמע ששניהם גבוהים אלא שהשמים גבוהים יותר, והרי אין הדבר כן, אלא השמים גבוהים ואילו הארץ אינה גבוהה כלל), כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם, כי אין כל יחס ודמיון בין דרכי ומחשבות האדם לדרכי ומחשבות ה'.
