שיעור 39, ספר שופטים, פרק ט, נ-נז

נ וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ נא וּמִגְדַּל־עֹז֮ הָיָ֣ה בְתוֹךְ־הָעִיר֒ וַיָּנֻ֨סוּ שָׁ֜מָּה כָּל־הָֽאֲנָשִׁ֣ים וְהַנָּשִׁ֗ים וְכֹל֙ בַּֽעֲלֵ֣י הָעִ֔יר וַֽיִּסְגְּר֖וּ בַּֽעֲדָ֑ם וַֽיַּעֲל֖וּ עַל־גַּ֥ג הַמִּגְדָּֽל׃ נב וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ עַד־הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד־פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ׃ נג וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל־רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתּֽוֹ׃ נד וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל־הַנַּ֣עַר ׀ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן־יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַֽעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ נה וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּֽלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ׃ נו וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַֽהֲרֹ֖ג אֶת־שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו׃ נז וְאֵ֗ת כָּל־רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלְלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן־יְרֻבָּֽעַל׃

֍           ֍            ֍

(נ) וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל העיר תֵּבֵץ, שגם אנשיה מרדו בו, וַיִּחַן בְּתֵבֵץ, וַיִּלְכְּדָהּ.

(נא) וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר, וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר, וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם, וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל.

(נב) וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ, וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ, כי השער של המגדל היה עשוי מעץ.

(נג) וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת שעמדה בראש המגדל פֶּלַח רֶכֶב – חתיכה מאבן הריחיים העליונה, המכונה 'רכב' עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ, וַתָּרִץ – ורוצצה אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ [והיה זה עונש מידה כנגד מידה, על שהרג את אחיו על אבן אחת].

(נד) וַיִּקְרָא אבימלך מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי – השלם את מיתתי, פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ, וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ, וַיָּמֹת.

(נה) וַיִּרְאוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ, וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ.

(נו) וַיָּשֶׁב אֱלֹהִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו לַהֲרֹג אֶת שִׁבְעִים אֶחָיו.

(נז) וְאֵת כָּל רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם, וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלְלַת יוֹתָם בֶּן יְרֻבָּעַל.