יום חמישי
כ"ו תמוז התשפ"ד
יום חמישי
כ"ו תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 40, ספר מלכים א, פרק ז, יג-כב

יג וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּקַּ֥ח אֶת־חִירָ֖ם מִצֹּֽר׃ יד בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹשֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵא אֶת־הַחָכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַֽעֲשׂ֥וֹת כָּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כָּל־מְלַאכְתּֽוֹ׃ טו וַיָּ֛צַר אֶת־שְׁנֵ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָֽעַמּ֣וּד הָֽאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת־הָֽעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי׃ טז וּשְׁתֵּ֨י כֹֽתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל־רָאשֵׁ֥י הָֽעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָֽאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ יז שְׂבָכִ֞ים מַֽעֲשֵׂ֣ה שְׂבָכָ֗ה גְּדִלִים֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה שַׁרְשְׁר֔וֹת לַכֹּ֣תָרֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־רֹ֣אשׁ הָֽעַמּוּדִ֑ים שִׁבְעָה֙ לַכֹּתֶ֣רֶת הָֽאֶחָ֔ת וְשִׁבְעָ֖ה לַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ יח וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָֽעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָֽאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָֽרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ יט וְכֹֽתָרֹ֗ת אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָֽעַמּוּדִ֔ים מַֽעֲשֵׂ֖ה שׁוּשַׁ֣ן בָּֽאוּלָ֑ם אַרְבַּ֖ע אַמּֽוֹת׃ כ וְכֹֽתָרֹ֗ת עַל־שְׁנֵי֙ הָֽעַמּוּדִ֔ים גַּם־מִמַּ֨עַל֙ מִלְּעֻמַּ֣ת הַבֶּ֔טֶן אֲשֶׁ֖ר לְעֵ֣בֶר הַשְּׂבָכָ֑ה וְהָֽרִמּוֹנִ֤ים מָאתַ֨יִם֙ טֻרִ֣ים סָבִ֔יב עַ֖ל הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ כא וַיָּ֨קֶם֙ אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַֽהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־הָֽעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֨קֶם֙ אֶת־הָֽעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃ כב וְעַ֛ל רֹ֥אשׁ הָֽעַמּוּדִ֖ים מַֽעֲשֵׂ֣ה שׁוֹשָׁ֑ן וַתִּתֹּ֖ם מְלֶ֥אכֶת הָֽעַמּוּדִֽים׃

 

֍            ֍            ֍

 

(יג) לאחר שבע השנים שבהם בנה שלמה את בית המקדש, וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר.

(יד) בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא, ומצד אביו היה מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי, וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי – היה גר בצור, והיה הוא חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת, וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ.

(טו) וַיָּצַר – חקק תחילה אֶת צורת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, וכן את העמוד הראשון, כי היו שני העמודים שוים.

(טז) וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה, לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים, מֻצַק נְחֹשֶׁת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

(יז) חציה העליון של כל כותרת היה עשוי שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה – צורת רשת ארוגה מנחושת, ותחת אותה הרשת, בחציה התחתון של הכותרת, היו גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים, שִׁבְעָה שרשרות לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת, וְשִׁבְעָה שרשרות לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

(יח) אחרי שצייר בדפוס כיצד ייעשו העמודים, וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים, וּשְׁנֵי טוּרִים של שרשרות היו סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת, שהיתה השבכה עשויה לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת, ואותם טורים של שרשרות היו אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים, כי היו רימוני נחושת תלויים בראשם על שרשרות אלו, וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.

(יט) וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים – ומלבד אותן כותרות שבראש העמודים, היה מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן – ציור של שושן בָּאוּלָם – על קיר האולם שמאחורי העמודים עצמם, וציור זה היה באורך ורוחב של אַרְבַּע אַמּוֹת.

(כ) וְכֹתָרֹת אלו אשר עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים, לא היו רק כמסגרת, אלא גַּם מִמַּעַל, ולא היה חלל הכותרת מגולה, אלא מלא גם מלמעלה, והחלק העליון של הכותרת, שהוא מעשה שבכה, היה מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן – באמצע הכותרת, בשלש האמות העליונות שלה, אֲשֶׁר לְעֵבֶר הַשְּׂבָכָה – שבחלק זה, העליון, היתה השבכה, וְהָרִמּוֹנִים שהיו בחלק התחתון של הכותרת, בשתי האמות התחתונות, היו מָאתַיִם, טֻרִים סָבִיב – בשני טורים זה תחת זה סביב העמודים, עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית – התחתונה, והיינו על שתי האמות התחתונות של הכותרת [שהיתה כולה חמש אמות, וכמו שהתבאר], ונמצא שהיו מאה רימונים בכל טור, מחולקים לארבעת צידי העמוד, הרי שבכל צד היו עשרים וארבעה רימונים, ורימון נוסף באמצע בין צד לצד, הרי הם יחד מאה רימונים. ובשני הטורים יחד היו מאתיים רימונים, ובשני העמודים יחד היו ארבע מאות רימונים.

(כא) וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין. וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז.

(כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים עשה מגוף הנחושת של העמוד מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן למעלה, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)