(ט) כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃
(י) לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹֽא־יִקְרַ֥ב בְּאָֽהֳלֶֽךָ׃
(יא) כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃
(יב) עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃
(ט) ומוסיף המלאך ואומר לאדם, מדוע לא יגשו אליך הרעות הללו, כִּי אַתָּה, האדם הצדיק, ביְיָ שהוא מַחְסִי (-מחסהו של המלאך) והוא עֶלְיוֹן, בו שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ, כאילו אתה אחד מהמלאכים העליונים, ומעונך אינו בעולם הזה שבו מצויות רעות ופגעים שונים, אלא מעונך הוא בעולם העליון שבו לא שייכים כלל פגעים אלו, ולכן לא יגיעוך הרעות הללו, כשם שלא יגיעו למלאכי מרום.
(י) ואם ירצה איזה אדם לסובב עליך רעה, לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה – כביכול הרעה עצמה לא תרצה לקרות לך, וכן בדברים הטבעיים, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב אליך, הגם שהוא יהיה בְּאָהֳלֶךָ, וכאילו הרעה והנגע בעצמם לא ירצו להזיק לך כלל.
(יא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ ה', לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
(יב) והמלאכים הללו יתייראו שלא יקרה לך אפילו נזק קטן, ולכן עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ, ובנשיאתך על כפיהם יגרמו שלא יתקרב אליך שום דבר היכול להזיקך כלל.
