שיעור 55, ספר יהושע, פרק כג, א-ט
א וַֽיְהִי֙ מִיָּמִ֣ים רַבִּ֔ים אַֽ֠חֲרֵי אֲשֶׁר־הֵנִ֨יחַ ה֧' לְיִשְׂרָאֵ֛ל מִכָּל־אֹֽיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִ֑יב וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִֽים׃ ב וַיִּקְרָ֤א יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹֽׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אֲנִ֣י זָקַ֔נְתִּי בָּ֖אתִי בַּיָּמִֽים׃ ג וְאַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה ה֧' אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם לְכָל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִפְּנֵיכֶ֑ם כִּ֚י ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ד רְאוּ֩ הִפַּ֨לְתִּי לָכֶ֜ם אֶֽת־הַ֠גּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנַֽחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם מִן־הַיַּרְדֵּ֗ן וְכָל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִכְרַ֔תִּי וְהַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃ ה וַֽה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם ה֚וּא יֶהְדֳּפֵ֣ם מִפְּנֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ישׁ אֹתָ֖ם מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּם֙ אֶת־אַרְצָ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם לָכֶֽם׃ ו וַֽחֲזַקְתֶּ֣ם מְאֹ֔ד לִשְׁמֹ֣ר וְלַֽעֲשׂ֔וֹת אֵ֚ת כָּל־הַכָּת֔וּב בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְבִלְתִּ֥י סוּר־מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ ז לְבִלְתִּי־בֹא֙ בַּגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וּבְשֵׁ֨ם אֱלֹֽהֵיהֶ֤ם לֹֽא־תַזְכִּ֨ירוּ֙ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֔יעוּ וְלֹ֣א תַֽעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶֽם׃ ח כִּ֛י אִם־בַּֽה֥' אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם תִּדְבָּ֑קוּ כַּֽאֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ט וַיּ֤וֹרֶשׁ ה֙' מִפְּנֵיכֶ֔ם גּוֹיִ֖ם גְּדֹלִ֣ים וַֽעֲצוּמִ֑ים וְאַתֶּ֗ם לֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
֍ ֍ ֍
(א) וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵנִיחַ ה' לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב, וִיהוֹשֻׁעַ היה כבר זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים:
(ב) וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל, לִזְקֵנָיו – לסנהדרין, וּלְרָאשָׁיו – ראשי המטות, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו שבכל עיר ועיר, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אֲנִי זָקַנְתִּי בָּאתִי בַּיָּמִים, ובכל זאת אין לכם לפחד מפני יושבי הארץ.
(ג) והטעם שאין לכם לפחד, כי גם בחיי לא היו המלחמות נעשות בכוחי, אלא וְאַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְכָל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִפְּנֵיכֶם, אותות ומופתים גדולים, וזהו סימן לכך כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם, וה' ישאר איתכם גם אחרי מותי.
(ד) והוסיף יהושע בן נון ואמר להם שהוא כבר עשה כל מה שבכוחו לעשות, רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵיכֶם, מִן הַיַּרְדֵּן, וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי, והם היושבים בצד דרום מזרח ארץ ישראל, שאותם כבש יהושע, וְהַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, שאת הגויים היושבים שם לא כבש עדיין, מכל מקום גם אותם כבר הפיל בנחלה וחילקם לשבטי ישראל.
(ה) וַה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא יֶהְדֳּפֵם מִפְּנֵיכֶם – הוא יהדוף את הגויים שכבר כבשתי, שלא יחזרו שוב, וְהוֹרִישׁ אֹתָם מִלִּפְנֵיכֶם – יוריש לכם את ארצות הגויים שעדיין לא כבשתי, וִירִשְׁתֶּם אֶת אַרְצָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם לָכֶם:
(ו) אמנם דבר זה, שיסייע לכם ה' לכבוש את הארץ, תלוי בתנאי שתשמרו את מצוות ה', ולכן הזהירם שוב, וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול:
(ז) ובמה שתשמרו את המצוות, בודאי תשמרו גם לְבִלְתִּי בֹא בַּגּוֹיִם הָאֵלֶּה, שכבר כבשתי, וכן בגויים הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם, שעדיין לא כבשתי, להתחתן עמהם, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵיהֶם לֹא תַזְכִּירוּ, וְלֹא תַשְׁבִּיעוּ, וְלֹא תַעַבְדוּם, וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם:
(ח) והוסיף והזהיר אותם יהושע שלא יעלו בדעתם שמוטב להם לכרות ברית עם הגויים יושבי הארץ, ולהמנע מהמלחמה עמהם, וביאר להם תחילה את התועלת בשמירה על מצוות ה', כִּי, אִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם תִּדְבָּקוּ, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הרי ראיתם בעיניכם את התועלת שבאה מכך.
(ט) וַיּוֹרֶשׁ ה' מִפְּנֵיכֶם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצוּמִים, כיון שהייתם דבוקים בו, וְאַתֶּם לֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיכֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
נ"ך מבואר ללימוד בקצב שלך. הנה זה כאן.
