שיעור 56, ספר יהושע, פרק כג, י-טז

י אִישׁ־אֶחָ֥ד מִכֶּ֖ם יִרְדָּף־אָ֑לֶף כִּ֣י ׀ ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם ה֚וּא הַנִּלְחָ֣ם לָכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ יא וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַֽהֲבָ֖ה אֶת־ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ יב כִּ֣י ׀ אִם־שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֨תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם׃ יג יָד֨וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵֽינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָֽאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם ה֖' אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ יד וְהִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֤י הוֹלֵךְ֙ הַיּ֔וֹם בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וִֽידַעְתֶּ֞ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֣ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶ֗ם כִּ֣י לֹֽא־נָפַל֩ דָּבָ֨ר אֶחָ֜ד מִכֹּ֣ל ׀ הַדְּבָרִ֣ים הַטּוֹבִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֜ר ה֤' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ עֲלֵיכֶ֔ם הַכֹּל֙ בָּ֣אוּ לָכֶ֔ם לֹֽא־נָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ דָּבָ֥ר אֶחָֽד׃ טו וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֤א עֲלֵיכֶם֙ כָּל־הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם אֲלֵיכֶ֑ם כֵּן֩ יָבִ֨יא ה֜' עֲלֵיכֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־הַדָּבָ֣ר הָרָ֔ע עַד־הַשְׁמִיד֣וֹ אֽוֹתְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָֽאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם ה֖' אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ טז בְּ֠עָבְרְכֶם אֶת־בְּרִ֨ית ה֥' אֱלֹֽהֵיכֶם֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֒ וַֽהֲלַכְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם לָהֶ֑ם וְחָרָ֤ה אַף־ה֙' בָּכֶ֔ם וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֔ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר נָתַ֥ן לָכֶֽם׃

֍           ֍            ֍

(י) ואם תמשיכו לדבוק בה', יוסיף גם ה' להיטיב לכם, אִישׁ אֶחָד מִכֶּם יִרְדָּף אָלֶף, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, וזו התועלת שתגיע לכם אם תמשיכו לשמוע בקולו.

(יא) עתה ביאר להם יהושע את הנזק שיארע להם אם לא ישמעו בקול ה', וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וגדר האהבה השלמה היא לשנוא את שונאי אוהבו, וכמו שנאמר 'הלא משנאיך ה' אשנא'.

(יב) כִּי, אִם שׁוֹב תָּשׁוּבוּ מאהבת ה', וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם, שדבר זה יתכן רק אם תפסיקו לאהוב את ה', וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם, וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם, אזי תגיע לכם רעה כפולה, גם מצד הטבע וגם מצד ההשגחה.

(יג) ומבאר תחילה את הרעה שתבא עליהם מצד הטבע, יָדוֹעַ תֵּדְעוּ כִּי לֹא יוֹסִיף ה' אֱלֹהֵיכֶם לְהוֹרִישׁ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ בעניני הדת והאמונה, וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם – כאשר יבוא עליכם אויב, יעזרו הם לאויב ולא לכם, וְלִצְנִנִים בְּעֵינֵיכֶם – גם בזמן שהארץ תשקוט ממלחמה יקנאו בכם וישנאו אתכם, עַד אֲבָדְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם, ויהיה כן בדרך הטבע, כי לא יתכן שיהיה ביניכם ברית אמת ואהבה שלימה.

(יד) והוסיף לבאר להם את הרעה שתבא עליהם מצד ההשגחה, והקדים לכך ראיה מהייעודים הטובים שבאו עליהם, וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, ובכל זאת תהיו מושגחים מה' בין לטובה ובין לרעה, וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם, הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם, ולא חסר שום ייעוד שלא התקיים, וגם אותם ייעודים טובים התקיימו בשלימות, לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד – לא התבטל אפילו פרט אחד מאותם ייעודים טובים.

(טו) וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם כָּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲלֵיכֶם, כֵּן אם לא תשמעו בקול ה', גם אם מצד הטבע תהיו מוכנים לקבלת הטוב, מכל מקום יָבִיא ה' עֲלֵיכֶם בדרך השגחה אֵת כָּל הַדָּבָר הָרָע, עַד הַשְׁמִידוֹ אוֹתְכֶם מֵעַל הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם׃

(טז) בְּעָבְרְכֶם [-אם תעברו] אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם׃