שיעור 581, ספר תהילים, פרק קיט, קיג-קטז

(קיג) סֵֽעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃

(קיד) סִתְרִ֣י וּמָֽגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָֽרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃

(קטו) סֽוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים וְ֝אֶצְּרָ֗ה מִצְו֥͏ֹת אֱלֹהָֽי׃

(קטז) סָמְכֵ֣נִי כְאִמְרָֽתְךָ֣ וְאֶֽחְיֶ֑ה וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי׃

(קיג) אחרי שאמר (פסוק צ"ז) "מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי", והיינו שכל דיבורו בדברי תורה, מוסיף עתה ואומר שגם סֵעֲפִים – מחשבות שוא שאינן בדברי תורה, שָׂנֵאתִי, וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי, לחשוב ולהרהר תמיד בדבריה.

(קיד) לפני שיבקש על הצלה מאויביו, מקדים לומר שאינו מתיירא מהם, כי סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה, שאתה מסתיר אותי מאויבי, וגם אם יראוני ויתקרבו אלי אתה מגן עלי מהם, ומלבד זאת הרי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי, שהבטחת לשמור ולהציל אותי, ולכן אין לי פחד שיזיקו לי בגופי.

(קטו) ואף על פי כן אקרא ואומר סוּרוּ מִמֶּנִּי מְרֵעִים, ואל תילחמו בי, וְאֶצְּרָה מִצְו‍ֹת אֱלֹהָי, כי בזמן שאני טרוד להלחם בהם, אני חושש שאתבטל מקיום המצוות ולימוד התורה כראוי.

(קטז) ועל כן אבקש ממך, סָמְכֵנִי – תתמוך בי כְאִמְרָתְךָ שהבטחת לי, וְאֶחְיֶה, ומלבד זאת שאחיה חיים גשמיים, וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי – מתקוותי, שהיא קיום מצוות ומעשים טובים, ואם אחיה חיי בטלה הרי אתבייש בכך שתתבטל תקוותי, כי אין חיים כאלו נחשבים לחיים.