שיעור 61, ספר ישעיהו, פרק יג, כ-כב

כ לֹֽא־תֵשֵׁ֣ב לָנֶ֔צַח וְלֹ֥א תִשְׁכֹּ֖ן עַד־דּ֣וֹר וָד֑וֹר וְלֹֽא־יַהֵ֥ל שָׁם֙ עֲרָבִ֔י וְרֹעִ֖ים לֹֽא־יַרְבִּ֥צוּ שָֽׁם׃ כא וְרָֽבְצוּ־שָׁ֣ם צִיִּ֔ים וּמָֽלְא֥וּ בָֽתֵּיהֶ֖ם אֹחִ֑ים וְשָׁ֤כְנוּ שָׁם֙ בְּנ֣וֹת יַֽעֲנָ֔ה וּשְׂעִירִ֖ים יְרַקְּדוּ־שָֽׁם׃ כב וְעָנָ֤ה אִיִּים֙ בְּאַלְמְנוֹתָ֔יו וְתַנִּ֖ים בְּהֵ֣יכְלֵי עֹ֑נֶג וְקָר֤וֹב לָבוֹא֙ עִתָּ֔הּ וְיָמֶ֖יהָ לֹ֥א יִמָּשֵֽׁכוּ׃

֍           ֍            ֍

(כ) לאחר שתחרב בבל, לֹא תֵשֵׁב – לא תהיה מיושבת בקביעות לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן – לא ישכנו בה בני אדם אפילו באופן עראי עַד דּוֹר וָדוֹר, וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי – אפילו מי שיעבור בדרכו ויצטרך ללון שם, לא ידליק שם אור, כדי שלא יימשכו אליו החיות הרעות והנחשים השוכנים במקומות החרבים, וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם את צאנם, כי יהיה המקום שמם לגמרי. ['בבל' של היום אינה בבל המקורית שעליה התנבא ישעיהו, אלא זהו מקום רחוק מעט מבבל הקדומה, שם בנו את בבל החדשה, ואילו בבל הישנה נחרבה לגמרי כדברי הנביא, ולא נבנתה שוב עד עולם (אברבנאל)].

(כא) ובמקום הבהמות הביתיות דרכן לרבוץ במקומות מיושבים, וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים – נמיות, ובמקום בני אדם שדרכם לדור בבתים, וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים – מין קופים, ובמקום העופות שדרכן לשכון במקום ישוב בני אדם, וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, שדרכן לשכון במקומות חרבים, ובמקום תינוקות וילדים המרקדים במקומות ישוב בני אדם, וּשְׂעִירִים – שֵׁדִים יְרַקְּדוּ שָׁם.

(כב) וכן ארמונות המלוכה והיכלי השרים של בבל יהיו חרבים, וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו – בחדרים הקטנים, שדרך השרים להתבודד בהם, יצעקו חתולים, וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג – ובהיכל הגדול שהתקבצו בו השרים להתענג יחד, יצעקו כעת התנים. ויהיו שתי סיבות למפלת בבל, א. וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ – מתקרב זמן מילוי סאתה, ובא עת פקודתה על כל עוונותיה, והצרות שעשו בני בבל לישראל, ב. וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ – כיון שהגיע זמן פקידת מלכות ישראל ובניית בית המקדש השני, ייתמו ימי מלכות בבל, זמנה נקצב לה למלוך רק באותם שבעים שנה של גלות ישראל.