שיעור 619, ספר תהילים, פרק קלב, יד-יח

פרק קלב

(יד) זֹאת־מְנֽוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃

(טו) צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃

(טז) וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַֽ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃

(יז) שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֗֝ר לִמְשִׁיחִֽי׃

(יח) אֽ֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃

(יד) עתה אומר המשורר את תשובת ה', על מה שביקש (פסוק ח') "קוּמָה ה' לִמְנוּחָתֶךָ" אומר ה', זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב בתמידות, כִּי אִוִּתִיהָ מצד המקום עצמו.

(טו) צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ – מכאן תצא הברכה והשפע לכל הארץ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם, כי כאשר יהיה רעב בארץ ויהיו ישראל כאביונים, יתפללו במקום הזה, וה' ישמע את תפילתם.

(טז) וכנגד מה שביקש (פסוק ט') "כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ", משיב ה' ואומר שיקבל את תפילתו, וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ בגדי יֶשַׁע, וַחֲסִידֶיהָ הלויים רַנֵּן יְרַנֵּנוּ, מרוב שמחה.

(יז) על מה שביקש (פסוק י') "בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ", משיב ה' שאכן יעשה כן למען דוד, כי שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן של חוזק וגבורה לְדָוִד, עָרַכְתִּי וסידרתי נֵר המאיר לִמְשִׁיחִי.

(יח) ומבאר את דבריו, על ידי הצמחת הקרן לדוד, אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, כי הוא ינצח את כל אויביו, וכנגד עריכת הנר אומר, וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ, כי משיחת המלכים בשמן המשחה היתה בצורה של נזר, ונזר זה של משחת אלוהיו יתראה עליו.