שיעור 636, ספר תהילים, פרק קלט, טו-טז

(טו) לֹֽא־נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ׃

(טז) גָּלְמִ֤י ׀ רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל־סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם׃

(טו) ומבאר את הטעם שעשה ה' את האדם בצורה מופלאה כל כך, כי הנה השמים והארץ הם נפרדים בכל עניניהם, השמים הם רוחניים, קיימים לעולם, עצמים פשוטים, ושוכנים בגבהי מרומים, ואילו הארץ וברואיה הם גשמיים, מתחלפים תמיד, עצמים מורכבים, ושוכנים בתחתיות ארץ, ולכן עשויים בני אדם לטעות ולחשוב שלא נבראו על ידי בורא אחד, ולכן יצר ה' את האדם, שהוא מורכב מרוחניות וגשמיות יחד, גופו עשוי מחומרים שפלים כמו כל ברואי הארץ, ונפשו היא נפש רוחנית גבוהה, והרי זה כמו 'חתימה' שחתם בו הבורא את הראיה לכך שכל העולם נברא על ידו, אף שנראה לנו שיש בו דברים שונים במהותם זה מזה, ועל כך אומר, לֹא נִכְחַד עָצְמִי מִמֶּךָּ – אי אפשר להכחיד ולהכחיש שאני בעצמי, הן בחלק הגשמי והן בחלק הרוחני, נעשיתי על ידך בלבד, כי החלק הנפשי והחלק הגשמי של האדם מתאימים בדיוק זה לזה, שהרי אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר – הנשמה הרוחנית העליונה, שנאצלה מסתר עליון, שוה ומתאימה אל אשר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ – אל הגוף העשוי מהאדמה, כי הגוף הוא הלבוש של הנפש ועשוי בדיוק כמידתה, וכל הענינים החקוקים בכוחות הנפש, מצויים כנגד זה בכוחות הגוף, וזו הראיה לכך שהגוף והנפש יחדיו נעשו על ידי ה'.

(טז) ומוסיף לומר, כי כפי שֶׁהַרְכָּבַת האדם מגוף ונפש מוכיחה כי הארץ והשמים נעשו על ידי ה', הרי בנוסף לכך האדם עצמו מכיל בתוכו את כל כוחות הבריאה, עד אשר מכנים את האדם כ'עולם קטן', ואומר עתה בדרך משל, כי בדומה למי שבונה בנין גדול, שמשרטט ויוצר קודם לכן צורת בנין קטן, ועל פי הצורה הקטנה בונה את הבנין הגדול, כך העולם הגדול נבנה על פי תבניתו של האדם הקטן, המכיל בתוכו את עניני העולם בכללותו, ועל כך מתאר במליצתו, כביכול בעת בריאת העולם היה לפני ה' ספר שבו נכתבו כל פרטי וכוחות הבריאה, וכן היה מונח לפניו גולם וצורת האדם, והשווה אותם זה לזה, גָּלְמִי – את גולמי וצורתי, צורת אדם, רָאוּ עֵינֶיךָ, ובאותה שעה וְעַל סִפְרְךָ של הבריאה, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ יָמִים יֻצָּרוּ – נכתב כל מה שיווצר בששת הימים של בריאת העולם, וְלוֹ – ואז ראית ש'לו', לאותו גולם של האדם, אֶחָד בָּהֶם – יש אחדות ושוויון למה שיווצר בששת ימי הבריאה, כי האדם יכלול את כל כוחות ועניני הבריאה.