א וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑ם כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥א כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃ ב וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֣עַ ׀ יָֽרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֗ט וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב יָֽרָבְעָ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃ ג וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ וַיָּבֹ֥א יָֽרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ ד אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵֽעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַֽעַבְדֶֽךָּ׃ ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לְכוּ־עֹ֛ד שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּֽלְכ֖וּ הָעָֽם׃
֍ ֍ ֍
(א) עתה יספר הנביא כיצד התקיימה נבואת אחיה השילוני, שתתחלק מלכות בית דוד. כי באמת מלך בן מלך אינו צריך כלל שימשחו אותו למלכות [אלא אם כן יש ערעור על מלכותו], אמנם ישראל לא קיבלו מיד את מלכותו של רחבעם, אלא הודיעו לו שעדיין אינו מלך, עד שיקבלו עליהם את מלכותו לפי התנאים שלהם, וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם בן שלמה לשְׁכֶם, כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ, ובדווקא לקחוהו לשכם, שהיתה עיר השייכת לשבט יוסף, המתנגדים לשבט יהודה, כדי שלא ימצא רחבעם חיזוק מבני שבטו, ויצטרך לקבל את דברי העם.
(ב) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שרוצים להמליך את רחבעם, וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, וחשב שבאמת רוצים ישראל לקבל את מלכות רחבעם, ורק כדי לחזק את קבלת מלכותו רוצים להמליכו בשכם, לכן לא בא ירבעם מעצמו לארץ ישראל, וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם.
(ג) וַיִּשְׁלְחוּ שבטי ישראל וַיִּקְרְאוּ לוֹ, כיון שהודיעו לו את מה שבליבם, שרצונם להסיר את רחבעם ממלכותו אם לא יקבל את תנאיהם, וַיָּבֹא יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר.
(ד) אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ – הכביד את העול על העם, והיה רשאי לעשות זאת כיון שהיה מלך גדול וחשוב מאד, וגם כיון שכבר מלך עלינו, לא יכולנו לעשות כלום, אף על פי שהיה העול כבד עלינו, וְאַתָּה, שאינך חשוב כמו שלמה אביך, עַתָּה, שעדיין אינך מלך אלא מלכותך תלויה ברצוננו, הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, ותמעיט את עול המס מעלינו, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ – ותקבל עליך שלא תשנה את התנאים לאחר זמן, כי תהיה מלכותך מוגבלת ותלויה ברצון נבחרי העם וחוקיהם, ולא תוכל להשתרר עלינו במלכות בלתי מוגבלת, כפי שעשה אביך, וְנַעַבְדֶךָּ.
(ה) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רחבעם, לְכוּ עֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְשׁוּבוּ אֵלָי, וַיֵּלְכוּ הָעָם.
