והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו
֍ ֍ ֍
כא. להודיע עוצם נפלאות ה' יתברך, ועוצם הראות שכינתו בבית המקדש, עד שבצאת הכהנים מן הקדש – הענן מלא את בית ה'.
כב. להודיע שהמברך ראוי שיהיו פניו כנגד המתברכים, ולכן נאמר 'ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל', ומטעם זה כשהכהנים מברכים את העם – צריך שיהיו פניהם כלפי העם.
כג. ללמדנו שראוי לברך את ה' על הטובה, ולתת לו תודה, כי מלבד שזו הנהגה ראויה וטובה, יש בכך גם תועלת לכך שיתן האדם אל ליבו שכל הטובות כולם מגיעות אל האדם מעם ה'.
כד. להודיע שראוי שתהא תפילת האדם באופן שתהיה דביקות המתפלל שלימה עם ה', כי אז תהיה תפילתו נשמעת יותר, ולכן התפלל שלמה לפני מזבח ה', שזהו המקום שנבחר לדביקות השפע האלוקי, ולכן הקדים שלמה ושיבח את ה' קודם התפילה, כי בכך יגיע לדביקות מושלמת יותר בה'.
כה. לידע כי ה' הוא אחד המנהיג את השמים ואת הארץ, וכפי שאמר שלמה 'אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'.
כו. להודיע שה' משגיח בעבדיו הדבקים בו השגחה פרטית, ובזאת ההשגחה ישפיע להם טובות גם אם מצד הטבע לא היו ראויים לכך, ועל זה אמר שלמה 'אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, שומר הברית והחסד לעבדיך ההולכים לפניך בכל לבם'.
כז. להודיע כי ההבטחות שמבטיח ה' התלויות בהשגחתו הפרטית על האדם, תלויים בכך שיהא המקבל ראוי לכך, ולכן כשהזכיר שלמה את הבטחת ה' לדוד שזרעו אחריו ימלכו על ישראל, היה זה בתנאי שישמרו את מצוותיו כדוד המלך.
כח. להודיע שהתפילה על כל הצרכים, בין צרכי רבים ובין צרכי יחיד, ראוי שתהיה בבית המקדש, או מול בית המקדש, ואז תהיה נשמעת יותר. וזה מבואר מדברי תפלת שלמה, וממענה ה' יתברך לו עליה. ולכן מצאנו בדניאל שהיה מתפלל כנגד ירושלם תמיד. וממקום זה נלמדה ההלכה שיש להתפלל תמיד כנגד בית המקדש.
כט. להודיע שלא תועיל התפלה על הדברים הבאים בסבת החטא, אם לא תקדם לה התשובה בכל לב ובכל נפש, ולכן אמר שלמה 'אשר יחטאו לך, ושבו אליך, והודו את שמך, והתפללו והתחננו'. וכבר התבאר שהתשובה הזאת ראוי שתהיה בכל לבם כי לולא זאת אינה קרויה 'תשובה'. ואמר גם כן 'ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו', ואמר גם כן 'ועשית משפטם', והיינו שיתן להם את הראוי להם, לפי מה שהם בו.
