תפילת שחרית, הודו (ו)

הודו

נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה וקיותה תמיד לַה' שיושיענו (-על אף שלא הושיענו מיד), שהרי עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא – עוזר ומגן הוא לנו תמיד מכל אויבינו.

כִּי בוֹ – בישועתו אשר הושיענו מכל הצרות תמיד יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ – על שמו הקדוש בָטָחְנוּ (-ודרכו להושיע את הבוטחים בו).

ועל כן בקשתינו: יְהִי נא חַסְדְּךָ ה' מושפע עָלֵינוּ תמיד כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ – כמידה שקוינו לָךְ (-כי כפי גודל הבטחון בה' כן יהא גודל הישועה).

הַרְאֵנוּ ה' את מידת חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ (-וישועתך) תִּתֶּן ותביא לָנוּ. קוּמָה הֱיֵה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ מן הגלות הקשה והמר הזה, ואף אם אין אנו ראויים לישועה מחמת מעשינו, עשה נא זאת לְמַעַן מדת חַסְדֶּךָ (-להטיב לרעים ולטובים).

(הן כה אמרת לנו:) אָנֹכִי הנני ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בזרוע נטויה (-וראיתם שהנני כל יכול), אזי גם עכשיו אם תשמע בקולי להמליכני – הַרְחֶב עתה את פִּיךָ לבקש ככל אשר בלבבך וַאֲמַלְאֵהוּ (-אתן לך כל מבוקשך).

אַשְׁרֵי – מאושר הוא הָעָם שזכה שֶׁכָּכָה יהיה לּוֹ (-הטובה המרובה המובטחת לו), אַשְׁרֵי – מאושר הוא הָעָם שֶׁה' (-שהוא אדון הכל) הוא אֱלֹהָיו (-מייחד אלהותו עליו).

וַאֲנִי אכן רק בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי שתושיעני (-כי יודע אני שמצד עצמי איני ראוי); יָגֵל וישמח לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ שתביא עלי, ואז אָשִׁירָה ואשבח לַה' על כִּי גָמַל עָלָי בחסדו טובה מרובה.