תפילת שחרית (ח)

את שַׁוְעַת ותפילת עֲנִיִּים הצועקים להוציאם משפל מצבם אַתָּה תִשְׁמַע לקבל תפלתם, ואת צַעֲקַת הַדַּל (-שאף אינו יודע להגיד ולפרט בקשתו) אתה תַּקְשִׁיב להבין מה שהוא צריך וְתוֹשִׁיעַ אותו.

מִי הוא אשר יִדְמֶה (-יהא דומה) לָּךְ (-בכל העליונים), וּמִי הוא אשר יִשְׁוֶה (-יוכל להיות שוה) לָּךְ (-בברואים התחתונים), וּמִי הוא אשר יַעֲרָךְ (-יהא שוה ערך) לָךְ (-בכל הצבאות, רוקח), הן אתה הָאֵל החזק הַגָּדוֹל יותר מכולם הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (-שמוראו מוטל על הכל), אֵל שהוא עֶלְיוֹן ושליט על הכל, קוֹנֵה (-בורא) (בְּרַחֲמָיו) שָׁמַיִם וָאָרֶץ (-שע"י שברא אותם קנאם להיות שלו, רש"י בראשית יד, יט). ומכיון שכן (-שאתה גדול גיבור ונורא ואתה כל יכול, מחזור ויטרי, על כן נאה ויאה כי -) , נְהַלֶּלְךָ (-נהלל אותך) וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ (-נספר שבחך ופארך) וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ. כָּאָמוּר בתהלים (קג, א): לְדָוִד – מזמור שנתחבר על ידי דוד המלך: בָּרְכִי אַתְּ נַפְשִׁי השכלית אֶת יְהֹוָה (-כי הנפש יודעת ומשגת את שם העצם ב"ה, אבע"ז), וְכָל קְרָבַי (-אֵיבָרַי הפנימיים) יברכו גם הם אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ (-לא הזכיר השם, כי הגוף לא ישיג את שם העצם אלא רק דרך העלמה, כשומע את שמו מרחוק, אבע"ז ומלבי"ם).