פסוקי דזמרה
קָרוֹב הוא ה' לְכָל קֹרְאָיו בתפילה (-מאיזה עַם שיהיה), אך רק לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת (-שיהיו פיו ולבו שוים).
את רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה ה' וְאֶת שַׁוְעָתָם שהם זועקים להצילם מצרתם יִשְׁמַע ויבוא וְיוֹשִׁיעֵם.
(כל שכן לאוהביו, כי-) שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל הצדיקים שהם אֹהֲבָיו – מכל צרה (-שלא תבא עליהם כלל), וְאֵת (-אבל את) כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד ויכלה לעתיד מן העולם.
את תְּהִלַּת ושבח ה' יְדַבֶּר פִּי ויספר תמיד, וִיבָרֵךְ כָּל בן בָּשָׂר (-כל אדם, ואפילו מן האומות) את שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד (-כי לעתיד כאשר ישמיד את הרשעים, יעבדוהו כל העמים שכם אחד).
וַאֲנַחְנוּ כל עוד שעודנו חיים נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וָעֶד, לכן אתם כולכם הַלְלוּ יָהּ.
