תפילת שחרית, פתיחה (ג)

פתיחה

ה' אֲדוֹן עוֹלָם הוא אֲשֶׁר מָלַךְ גם בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא.

אמנם לְעֵת אשר נַעֲשָׂה ונשלם בְחֶפְצוֹ כֹּל – כל הבריאה, אֲזַי 'מֶלֶךְ' שְׁמוֹ נִקְרָא בפי הבריות.

אבל אין מלכותו תלויה בנבראים, אלא גם וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל באחרית הימים, וישאר הוא לְבַדּוֹ גם אז יִמְלֹךְ ה' שהוא נוֹרָא.

וְהוּא הָיָה בעבר וְהוּא הֹוֶה עכשיו וְהוּא יִהְיֶה גם לעתיד בְּתִפְאָרָה (-בתפארתו) ללא שום שינוי.

וְהוּא אֶחָד יחיד ומיוחד וְאֵין שֵׁנִי לו, שנוכל לְהַמְשִׁיל לוֹ (-אליו) לְהַחְבִּירָה – לְחַבְּרוֹ ולהשוותו אליו.

ה' הוא נצחי תמיד בְּלִי רֵאשִׁית (-התחלה) בְּלִי תַכְלִית (-סוף), וְלוֹ הָעֹז (-הכח) וְהַמִּשְׂרָה (-שררת הממשלה).

וְהוּא אֵלִי (-המשגיח עלי בפרטות) וְחַי גֹּאֲלִי – והוא גואלי החי לנצח, וְצוּר חֶבְלִי – ומשען חזק כסלע אשר הוא מנת חלקי בחיים אשר יושיעני בְּעֵת צָרָה.

וְהוּא נִסִּי – הדגל הגבוה שלי (-שאליו מתלכדים ומתקבצים אנשי המלחמה) וּמָנוֹס (-והוא מקום ניסה) לִי (-בשבילי) ואליו אנוס למצוא מחסה, והוא מְנָת כּוֹסִי (-חלקי וגורלי) להושיעני בְּיוֹם אשר אֶקְרָא אליו לעזרה.

בְּיָדוֹ אַפְקִיד את רוּחִי בְּעֵת אשר אִישָׁן ומובטחני שיחזירנה לי וְאָעִירָה – ואתעורר משנתי.

וְעִם – ובעוד יחד עִם רוּחִי – גְּוִיָּתִי (-גופי) דהיינו כל ימי חיי, יודע אני כי ה' הוא לִי לעזר – וְלֹא אִירָא כלל.