הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, ב]
ב. לשיטת הרמב"ם ז"ל, מצוות עשה מן התורה לקדש השבת בדברים ביציאתו, ולשאר פוסקים הוא מדברי סופרים, ולכן תקנו אנשי כנה"ג נוסח 'אתה חוננתנו' לאומרו בתפלה, ובזה מקיים האדם מצות לקדש השבת בדברים, ואח"כ חזרו ותקנו חז"ל לקדשו על הכוס, ותקנו נוסח ברכת ההבדלה על הכוס מלבד אמירת אתה חוננתנו אשר אומרים בתפלה, וצריך להשתדל […]
הלכות מוצאי שבת [שנה ב, ויצא, א]
א. מאחרים תפלת ערבית של מוצאי שבת, כדי להוסיף מחול על הקודש, וצריך להוסיף זמן שהוא ודאי לילה. ופה עירנו בגדאד יע"א נוהגים להמתין עד שיעבור שליש שעה מקריאת המוגרב, ועט"ר אדוני אבי זלה"ה היה מחמיר להמתין חצי שעה, ועכ"פ אין רשאין לפחות מן שליש שעה שהוא עשרים דקים אחר קריאת המוגרב, כיון שנהגו בכך. […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, כג]
כג. בחזרה בציבור יאמר קדושת כתר, וכשאומר החזן תיבת "איה" יאריך בה הרבה כדי שכל אדם יכוין אותה שעה לקבל תוספת נשמה של בחינת היום, וקבלה זו צריכה להיות בתיבת "איה" דוקא, לכן צריך הש"ץ להאריך בה בניגון, ואם האדם עודנו בעמידה בלחש, ושמע שש"ץ אומר קדושה, ישתוק וישמע ויכוין בהרהור הלב בקבלת תוספת נשמה […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, כא-כב]
כא. אבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו, תועיל עליית הבן למפטיר יותר טוב מעליית המשלים, וכל שכן אם הוא מפטיר בקרבנות המוספים, וכל שכן אם הוא מפטיר דפרשת 'זכור' ו'פרה', דיש אומרים שהם דאורייתא: כב. אחר קריאת התורה יתפללו מוסף, ויאמרו נוסח 'תכנת שבת' שהוא מיוסד על אלפא ביתא בסדר תשר"ק, ובסופו חמשה […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, כ]
כ. העולה לס"ת לא יסמוך עצמו על העמוד או על כסא התיבה, וכן החזן הקורא יזהר בכך. ובזה"ז דנוהגים דהחזן הוא הקורא, יזהר העולה לקרות עם החזן בלחש שלא ישמיע לאזניו. והעולה אומר קודם הברכה "ברכו את ה' המבורך" והקהל עונין ברוך ה' וכו', ופה עירנו נוהגין לומר "רבנן ברכו את ה' המבורך". ויכוין בברכה […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, יט]
יט. אם הוא באמצע קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה, אפילו שקראוהו בשמו לא יעלה, אלא דוקא אם יודע בעצמו שיוכל לגמור הק"ש בדרך הילוכו עד שיגיע אצל הס"ת. ואם הוא עומד בברכות ק"ש וקראוהו בשמו, העליתי בסה"ק רב פעלים בתשובה בס"ד שיוכל לעלות:
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, יח]
יח. העולה לס"ת יראה תחלה מקום הקריאה, ויסתכל בפסוק הראשון שעתיד לקרות, ואח"כ יכסה הכתב ע"י מפה, ויברך ברכת התורה, ויסיר המפה ויקרא. ואחר שגמר, יחזור ויכסה הכתב במפה ויברך ברכה אחרונה. ויזהר בעת שמברך, לאחוז בס"ת עצמו ע"י המפה ולא בתיק, ויניח שתי ידיו בעת הברכה אחת מצד זה ואחת מצד זה, ויכוין לכלול […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, יז]
יז. בשבת עולין לס"ת שבעה חוץ מן המפטיר, והם כנגד חג"ת נהי"ם, וזה סדר מעלתם על פי הסוד, הששי גדול מכולם שהוא כנגד היסוד, והשני לו במעלה הוא השלישי שהוא כנגד תפארת, והשלישי במעלה הכהן שהוא כנגד חסד, ואחריו הלוי שהוא כנגד גבורה, ואחריו הרביעי שהוא כנגד נצח, ואחריו החמישי שהוא כנגד הוד, ואחריו השביעי […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, טז]
טז. כשמוציאין ס"ת מן ההיכל, פותחין אותו ומראין אותו לכל הקהל, וצריך שכולם ישתחוו לס"ת כשהוא פתוח אפילו נשים וטף, ויאמרו זאת התורה וכו', אל שדי אמת, משה אמת ותורתו אמת. והטעם, כי התורה נתנה לנו מעולם הבריאה, ששם מאיר א"ל שד"י ושם סוד הבינה, שה"ס שם אהי"ה שמספרו כ"א וכ"א פעמים אהי"ה עולה מספר […]
הלכות שחרית של שבת [שנה ב, תולדות, יד]
יד. בעמידה של שחרית דשבת, כשאומרים חמדת ימים אותו קראת, אין מסיימים "זכר למעשה בראשית" ורק בערבית ומוסף אומרים "זכר למעשה בראשית", ובספר משנת חסידים נתן טעם לזה ע"פ הסוד, אך בדברי רבינו האר"י ז"ל לא נמצא טעם מפורש על זה: טו. בשבת אומר החזן קודם הוצאת ס"ת אתה הראת לדעת וכו', והם ח' פסוקים […]
