יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

יום רביעי
ו' סיון התשפ"ד

היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות בעומר

הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, יג]

יג. כשיטול ידיו לסעודה, יקח הכלי בידו הימנית ויתנהו לידו השמאלית, כדי להכניע השמאלית לימין, ויטיל מן השמאלית על הימין ג"פ רצופים זא"ז. ואח"כ יטיל על השמאלית ג"כ ג"פ רצופים בזא"ז, ואח"כ ישפשף ידיו זה בזה, ג"פ רצופים ליד ימין, וג"פ רצופים ליד שמאל, וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ואף על גב כי בדברי רבינו […]

הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, יב]

יב. בשבת, צריך ליטול ידיו קודם שלש סעודות מעומד, כנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, והוא הדין לברכה ונגוב, נמי צריך מעומד. וכתב הרה"ג מהר"א מני נר"ו דלאו דוקא בנטילה דאכילה, אלא גם בנטילת שחרית דיום שבת, גם כן נוטלין ומברכין ומנגבין מעומד, שכן כתב רבינו הרש"ש ז"ל, וכבר הרב תורת חכם ז"ל עשה מטעמים לדבר. […]

הלכות קידוש בשבת [שנה ב, וירא, יא]

יא. אחר תפלה ילך לביתו תיכף ומיד לקדש, וסדר הקידוש כתבתי לעיל בס"ד. ומיד אחר הקידוש יעשה נט"י כהלכתה מכלי שאינו נקוב, וקודם שיטול ידיו יאמר מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר, שיש בו ז"ן תיבות, ויכוין שלא יחסר מזונו וגם מזון הנפש וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל. ויש נוהגים לאומרו אחר נט"י ואין למחות […]

הלכות ליל שבת [שנה ב, וירא, י]

י. ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה הוא מה שאמרו שנתקנה בשביל המתאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול ע"פ הסוד, והוא במקום החזרה. לכן גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ס"ת, חייבין לומר ברכה מעין שבע, וכן פשט המנהג בעה"ק ירושלים לאומרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, […]

הלכות ליל שבת [שנה ב, וירא, ט]

ט. אחר תפילת ערבית אומרים ויכולו בקול רם, מעומד, ואפילו המתפלל ביחיד חייב לאומרו, שיש סוד עמוק באמירת ג' פעמים ויכולו (בתפילת לחש, לאחר התפילה, ובקידוש), ואין לגרוע מהם אפילו ביחיד:  

הלכות ערב שבת [שנה ב, וירא, ז-ט]

ז. מי שקבל שבת מבעוד יום, יוכל לומר לחבירו שלא קבל שבת עדיין, לעשות איזה מלאכה, ועיין מחב"ר ושאר אחרונים. מיהו הרב חס"ל ז"ל הביא מתשובת ב"ח ז"ל דנכון להחמיר בזה יע"ש. ונ"ל דלצורך מצוה יש להקל ולא להחמיר, וכן המנהג פשוט: ח. אם טעה בערבית דשבת והתחיל תפילת חול ונזכר באמצע הברכה, גומר אותה […]

הלכות ערב שבת [שנה ב, וירא, ו]

ו. חייב אדם להוסיף מחול על הקודש, וזמן תוספת זה יש בו כמה סברות חלוקות, ואנחנו אין לנו אלא דברי רבינו האר"י ז"ל שאמר זמן קבלת שבת הוא סמוך לשקיעת החמה, ובארנו כוונתו ר"ל כשהחמה בראש האילנות, דהיינו שליש שעה קודם קריאת המגרי"ב, שקורא בסוף שעה י"ב ממש. והמאחר לומר קבלת שבת בין השמשות, שמתחיל […]

הלכות ערב שבת [שנה ב, וירא, ה]

ה. פיוט 'לכה דודי' לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, כי זה הפיוט חברו רבינו שלמה אלקבץ ז"ל ואין חיוב באמירתו, אך פשט המנהג לאומרו. אבל אמירת 'באי כלה, באי כלה, באי כלה שבת מלכתא' היא מדברי רז"ל, ונזכרה בגמרא ובתיקונים. וכפי דברי רבינו האר"י ז"ל עיקר קבלת שבת היא באומרו באי כלה, ואז נאסר […]

הלכות ערב שבת [שנה ב, וירא, ד]

ד. אם שכח ולא כיון לקבל תוספת הרוח בברכו הראשון, או שלא שמע מבעל הקדיש כדי שיענה ויכוין, יש לו תקנה לכווין בקבלת תוספת הרוח בברכו האחרון, שאומרים אחר העמידה קודם עלינו לשבח, ואז יקבל אותה שעה תוספת הרוח ותוספת הנשמה ביחד, יען כי מאחר דלא קבל הרוח בברכו הראשון, א"א לקבל תוספת הנשמה באומרו […]

הלכות ערב שבת [שנה ב, וירא, ג]

ג. בליל שבת יש לאדם שלשה מיני תוספת שבת, הא' תוספת נפש, וזה נעשה בעת קבלת שבת באומרו באי כלה, והב' תוספת הרוח, וזה נעשה בעת שאומרים ברכו קודם ערבית, והג' תוספת הנשמה, וזה נעשה בעת שאומרים ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת רחמים ושלום, ואלו הם בחינת הלילה של שבת, דהיינו שהם מצד המלכות […]