יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 35

ממשיכה הגמרא ומקשה, וְאֶלָּא, לפי דבריך, שאסור להניח עירוב מהיום הראשון ליום השני משום איסור 'הכנה', איך יבואר הָא [-דין זה] דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, עֵרֵב בְּרַגְלָיו בַּיום הרִאשׁוֹן – הלך בעצמו לקנות שביתה בבין השמשות של היום הראשון, מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בַּיום השֵּׁנִי במקום שירצה. עֵרֵב בְּהנחת פַת בַּיום הרִאשׁוֹן, מְעָרֵב בְּפַת בַּיום השֵּׁנִי. וסברה הגמרא […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 34

פוסקת הגמרא את ההלכה: אָמַר רַב, הֲלָכָה כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים [והם רבן שמעון בן גמליאל, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, רבי אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוסי ברבי יהודה], וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – שהם סוברים כשיטתו של רבי אליעזר, דְּאָמַר, יום טוב ושבת שחלו בזה אחר זה, שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן, וממילא ניתן להניח עירוב […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 33

גמרא שנינו במשנה, 'וחכמים אומרים, מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר. מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר'. תמהה הגמרא: 'לְרוּחַ אַחַת' מַאי נִיהוּ – מה הכוונה בלשון חכמים שמערב 'לרוח אחת', הרי ודאי היינו לִשְׁנֵי היָמִים, וחולקים על רבי אליעזר האומר שיכול לערב כל יום לרוח אחרת. ולשון 'לִשְׁנֵי יָמִים' מַאי […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 32

משנה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין לְפָנֶיהָ, שחל יום טוב ביום שישי, ובֵין לְאַחֲרֶיהָ, שחל יום טוב ביום ראשון, מְעָרֵב אָדָם – רשאי האדם לערב שְׁנֵי עֵירוּבִין, אחד למזרח ואחד למערב וְאוֹמֵר, (אם) עֵירוּבִי ביום הָרִאשׁוֹן יהיה לְמִזְרָח, וביום הַשֵּׁנִי, לְצד מַעֲרָב. (ואם) או עֵירוּבִי הָרִאשׁוֹן יהיה לְצד מַעֲרָב, ועירובי ביום הַשֵּׁנִי […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 31

גמרא שנינו במשנה, 'נתגלגל חוץ לתחום וכו' אם מבעוד יום אינו עירוב. אָמַר רָבָא, לֹא שָׁנוּ דין זה, אֶלָּא באופן שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת – ארבע אמות אחרי אלפיים אמה, ומשם אסור ליטלו ולהכניסו לתוך התחום, אֲבָל נִתְגַּלְגֵּל בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, הרי אמרו חכמים שהַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת מעבר לאלפיים אמה, וממילא […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ג (א)

פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – עירובין, פרק ג' (א) (פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. אין מערבין בחצירות אלא בפת שלמה בלבד אפילו ככר מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה, היתה שלמה והיא כאיסר מערבין בה, וכשם שמערבין […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 30

שנינו במשנה שאם נְתָנוֹ לעירוב בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְּרֹאשׁ הַקֻּנְדֵּס, בִּזְמַן שֶׁהוּא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ, אִין – אכן מועיל עירובו, אבל בזמן שֶׁאֵינוֹ נָעוּץ וְתָלוּשׁ, אלא הוא מחובר לקרקע, לֹא – אין עירובו עירוב. ומבארת הגמרא את הטעם, גְזֵירָה מדרבנן היא, שֶׁמָּא יִקְטֹם – שמא יחתוך חתיכה מהקנה המחובר לקרקע, ויעבור משום איסור קוצר [ואף שהתבאר […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 29

שנינו במשנה, 'וְאִם אָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנוּ, הֲרֵי זֶה עֵירוּב'. מקשה הגמרא, כיצד ניתן לסמוך על עירוב זה, וְלֵיחוּשׁ דִּילְמָא לָא מַמְטֵי לֵיהּ – והרי יש לנו לחשוש שמא אותו קטן או כותי לא הביא את העירוב ליד אותו אחר, ואין כאן עירוב. מתרצת הגמרא, מדובר בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ – שהמשלח עומד במקומו ורואה מרחוק את […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 28

מביאה הגמרא מיני מאכלים שונים, ודנה בהם על פי כלל זה שאמר שמואל. בָּשָׂר חַי – שאינו צלוי כל צרכו (רשב"א), הרי הוא נאכל כמו שהוא, ולכן שיעורו כְּדֵי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת. בְּשַׂר צְלִי – בשר צלוי, רַבָּה אָמַר, דרך אכילתו היא כלפתן, ולכן שיעורו הוא כְּדֵי לֶאֱכֹל בּוֹ – עמו שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת. […]

מסכת עירובין, פרק ג, שיעור 27

שנינו במשנה, 'חוּץ מִן הַמַּיִם וְהַמֶּלַח'. אומרת הגמרא, וְדַוְקָא אם מערב במַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן, וְכן אם מערב במֶלַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֲבָל במַיִם וּמֶלַח כְּאֶחָד – ביחד, מְעָרְבִין, כיון שדרך בני אדם להכין מהמים והמלח יחד 'מי מלח' הראויים להטביל בהם את הפת או הבשר.   הגמרא מביאה ברייתא המבארת בתוך דבריה מה הם המאכלים שניתן […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?