יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 244

גמרא יש להקדים שיש שתי דרכים בביטול נדרים: א. התרת הנדר על ידי חכם, המוצא 'פתח' לנדר, שעל דעת כן לא היה הלה נודר, ומתירו, ודבר זה יכול להיעשות אף לאחר זמן. ב. הפרת הנדר של הבת על ידי אביה, ושל האשה על ידי בעלה, והפרה זו נעשית על ידי שמגלה האב או הבעל את […]

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 243

משנה משנתנו ממשיכה לבאר את הדברים המותרים בשבת לצורך הכנת מאכל בהמה: מְחַתְּכִין אֶת הַדְלוֹעִין, התלושים מהקרקע, לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, ואף שהם עומדים בדרך כלל למאכל אדם, מותר להכינם לבהמה. וְכן חותכים אֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים, ואף אם היתה חיה בכניסת השבת ונתנבלה בתוך השבת [ובגמרא יבואר שזו דעת רבי שמעון, שאין בדברים אלו משום איסור […]

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק עשרים ושלשה (ג) ופרק עשרים וארבעה (א)

כו. אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כח, כיצד הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עמה והוא עומד באהבתו בה ובכח גופו ובמדינה שעבר בה ופירש ולא עבר זהו בעל תשובה גמורה, הוא ששלמה אמר וזכור […]

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 242

שנינו במשנה, 'ונותנים מים על גבי המורסן, אבל לא גובלין'. הגמרא דנה בדיני לישה בשבת: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, אֵין גּוֹבְלִין אֶת הַקָלִי – אסור ללוש את הקמח של הקליות [-תבואה שהתייבשה בתנור, ונטחנה לקמח, וקמח זה מתוק לעולם], וְיֵשׁ אוֹמְרִים, גּוֹבְלִין – מותר ללוש אותו בשבת. מבררת הגמרא, מַאן – מי זו […]

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 241

משנה מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה – חבילות קש של שיבולים, האגודים יחד, מותר להתירם בשבת כדי שתוכל הבהמה לאכול מהם, כיון שלולא זאת אינה יכולה לאכול מהם, וּמְפַסְפְּסִין מותר לפזר ולשטוח אֶת הַכִּיפִין – ענפים רכים של ארז, לפני הבהמה, אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין, ובגמרא יבואר מה הם 'זירין', ומה דינם. דין נוסף: אֵין […]

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 240

עתה מבררת הגמרא כיצד התירו חכמים להניח משא על החמור בשבת: אָמַר מַר במשנה, 'אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר'. תמהה הגמרא, וַהֲלֹא 'מְחַמֵר' הוּא – מוליך בהמה הנושאת משא, וְרַחְמָנָא אָמַר – והתורה אמרה (שמות כ, י) 'לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ', ומכך שכתבה התורה באותו פסוק לשון 'אתה' […]

מסכת שבת, פרק כד, שיעור 239

פרק זה עוסק בהנהגת אדם שמהלך בדרך סמוך לכניסת השבת ועמו חפצים, ועם כניסת השבת ייאסר עליו לטלטלם ברשות הרבים, כיצד ינהג. וכן בעניני האכלת בעלי חיים בשבת, ובדברים שונים שהתירו חכמים בשבת לצורך מצוה: משנה משנתנו עוסקת בדינו של אדם שהיה מהלך בדרך סמוך לכניסת השבת, ועמו חפצים שהוא חושש להפסידם, אך אסור לו […]

מסכת שבת, פרק כג, שיעור 238

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָסוּר לְאָדָם לִישָׁן בְּבַיִת בַּלַּיְלָה יְחִידִי, וְכָל הַיָּשֵׁן בַּלַּיְלָה יְחִידִי אוֹחַזְתּוֹ לִּילִית – שם שד. תַּנְיָא בברייתא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, עֲשֵׂה (צְדָקָה) עַד – כל זמן שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עניים לתת להם צדקה, וּמָצוּי בְּיָדְךָ ממון לעשות עמו צדקה, וְעוֹדְךָ בְּיָדְךָ, כְּלוֹמַר וְיֵשׁ בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, שאתה עדיין חי. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר […]

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק עשרים ושלשה (ב)

ה. אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת שלא יהא כדרך חול ויבא למחוק, מונה אדם פרפרותיו ואת אורחיו מפיו אבל לא מן הכתב כדי שלא יקרא בשטרי הדיוטות, לפיכך אם היו השמות חקוקין על הטבלה או על הכותל מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בשטר, ואסור לקרות בכתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקני בשבת, אף לקרות בכתובים […]

מסכת שבת, פרק כג, שיעור 237

משנה עוֹשִׂין בשבת את כָּל צָרְכֵי הַמֵּת, ואף שהוא מוקצה, סָכִין אותו בשמן וּמַדִיחִין אוֹתוֹ במים, ואף שנוגעים בו לצורך כך, הרי מותר לגעת במוקצה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ אֵבֶר. וְשׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמְטִילִין אוֹתוֹ עַל הַחוֹל, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצְטַנֵּן, ולא יתחמם ויסריח. וְקוֹשְׁרִין אֶת הַלְּחִי של המת, שדרכה להפתח לאחר מיתה יותר ויותר, לֹא […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?