יום שני
י"ג כסלו התשפ"ז

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 192

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – אין הקדוש ברוך הוא נוהג כדרך שבני אדם נוהגים, שהרי מִדַּת בָּשָׂר וָדָם היא שאֵין הַקָּטָן יָכוֹל לוֹמַר לְגָדוֹל הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאָבוֹא אֶצְלְךָ, וְאִלּוּ בְּהנהגתו של הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (שם) 'וַיֹּאמֶר ה' [וגו'] אַל נָא תַּעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ', הרי […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 191

הגמרא מביאה ברייתא בענין זה: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, אֵין מַתְחִילִין בְּאוֹצָר תְּחִלָּה, והיינו כביאור רב חסדא לעיל במשנה, שאם לא התחילו לפנות את האוצר מערב שבת הרי הקופות שבו מוקצה, ואסור לפנותן בשבת, אֲבָל עוֹשֶׂה בּוֹ שְׁבִיל בְּרַגְלוֹ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא בּוֹ. והבינה הגמרא שמותר לעשות שביל על ידי הרגל, ומחמת כן […]

מסכת שבת, פרק יח, שיעור 190

משנה משנתנו עוסקת בטלטול דברים שאינם מוקצה, אך יש טירחה רבה בטלטולם: מְפַנִּין – מותר לפנות ממקומם בשבת אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֻפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה, אם זקוק האדם למקומם מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין או לסעודת מצוה, וְכן מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שאין מקום לתלמידים לשבת וללמוד, כיון שלצורך מצוה הותרה טירחא זו, אך שלא לצורך מצוה […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 189

אגב המחלוקת שהובאה במשנתנו, לגבי פקק החלון, מביאה הגמרא ברייתא בענין דומה: תַּנְיָא – שנינו בברייתא, קָנֶה, שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ את הדלת, בִּזְמַן שֶׁאותו קנה קָּשׁוּר לדלת וְתָלוּי באויר, הרי ניכר שהוא משמש לנעילת הדלת, ולכן אינו מוקצה, ואף בשבת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. אך אם אֵין הקנה קָשׁוּר וְתָלוּי, אין היכר […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 188

שנינו במשנה, פקק החלון, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר ותלוי פוקקים בו ואם לאו אין פוקקים בו. וחכמים אומרים, בין כך ובין כך פוקקים בו וְכוּ'. מבארת הגמרא את טעמי מחלוקתם: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הַכֹּל [-רבי אליעזר וחכמים] מוֹדִים, שֶּׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרָאִי לְכַתְּחִלָּה [-בתחילה, כלומר אין מתחילים בעשיית […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 187

דין נוסף בענין טלטול מוקצה בשבת: אָמַר רַב הַמְדּוּרָאִי, אָמַר שְׁמוּאֵל, קְרוּמְיוֹת שֶׁל מַחֲצֶלֶת – שיורי מחצלאות בלויים, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת. שואלת הגמרא, מַאי טַעֲמָא – ומה טעם הדבר, והרי אין להם חשיבות כלל, והרי הם כאשפה, שהיא מוקצה בשבת (ריטב"א). משיבה הגמרא, אָמַר רָבָא, בַּר הַמְדּוּרָאי אַסְבְּרָה לִי – הסביר לי את טעם הדין, […]

מסכת שבת, פסקי הלכות, פרק ששה עשר (ד) ופרק שבעה עשר (א)

פסקי הלכות על פי הרי"ף – שבת, פרק ט"ז (ד)   לח. עיר שישראל וגוים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת, אם רוב גוים מותר לרחוץ בה למוצאי שבת מיד, ואם רוב ישראל ימתין בכדי שיחמו חמין, שבשביל הרוב הוחמו, מחצה למחצה ימתין בכדי שיחמו חמין וכן כל כיוצא בזה. (שבת פרק ו הלכה […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 186

משנה כָּל הַכֵּלִים הַנִּיטָלִין בַּשַּׁבָּת, כלומר, שאינם מוקצים, שִׁבְרֵיהֶן נִטָלִין עִמָּהֶן – אם נשברו בשבת מותר לטלטל אף את שבריהן, וּבִלְבַד שֶׁיְהוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה – ובתנאי שיהא ניתן להשתמש בשברים לשימוש כל שהוא, ומביאה המשנה דוגמאות לכך, שִׁבְרֵי עֲרֵיבָה, ניתן להשתמש בהם כדי לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת הֶחָבִית. שִׁבְרֵי זְכוּכִית, לְכַסּוֹת בּוֹ אֶת פִּי הַפַּךְ […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 185

גמרא שנינו במשנה, ש'יתד של מחרישה' נחשב כמוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. אָמַר רַב נַחְמָן, הַאי 'אוּכְלָא דְקַצְרֵי' – אותו כלי של כובסים, כְּיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵשָׁה דָּמִי – דינו כיתד של מחרישה, והרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס. ומבאר הרי"ף מהו אותו כלי, פֵּירוּשׁ, כְּלִי חֶרֶס מְנֻקָּב, שמְעַשְׁנִין בּוֹ […]

מסכת שבת, פרק יז, שיעור 184

שנינו במשנה, אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכָּר לתחוב בו וְכוּ'. הגמרא מביאה ברייתא בענין זה: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, פַּגָּה – תאנה שלא הבשילה כל צרכה, שֶׁטְּמָנָהּ בְּתֶבֶן כדי שתבשיל, וַחֲרָרָה – עוגה שֶׁטְּמָנָהּ בְּגֶחָלִים, ורוצה להוציאם בשבת, אך התבן והגחלים מוקצים הם ואסורים בטלטול, אִם מְגוּלָּה מִקְצָתָהּ של התאנה או העוגה מִבְּעוֹד יוֹם, […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?