(124) חלק הציורים, ג
ג. אסור לאדם לייעץ לחבירו לעשות שותפות או שידוך עם אדם מסוים, כשהוא יודע שיכול להגרם לו הפסד מחמת כן, כגון שהוא עני או שאינו נאמן כל כך. ואף שיש מקרים שאם היה חבירו שואלו על כך, היה אסור לו לומר את החסרונות הללו, מכל מקום אסור לייעץ לו לעשות כן, שאם מייעץ לו עצה […]
(123) חלק הציורים, א-ב
א. ראובן ושמעון העומדים להשתתף במסחרם, מותר לגלות לאחד מהם שחבירו אדם רע שאינו חושש על ממון אחרים, אם התקיימו התנאים הנ"ל (כלל ט ס"ב). ב. אם כבר נעשו שותפים, מותר לספר זאת רק אם השותף השומע לא יגרום נזק ממש לחבירו אלא רק ישגיח עליו שלא יגרום לו נזק, אך אם הוא יזיקו על […]
(122) הלכות רכילות, כלל ט, יד-טו
יד. אם נעשה לראובן דבר שלא כהוגן, והוא חושד בשמעון ושואלו מי עשה זאת, אסור לשמעון לומר מי עשה כן, אף שראה זאת בעצמו, אלא יאמר רק שהוא לא עשה זאת. טו. אדם שביקש מהמוכר שישמור לו סחורה עד שיבוא לשלם עליה, ובא אחר וקנאה, אסור למוכר לומר לאותו אדם מי הוא שקדם וקנה את […]
(121) הלכות רכילות, כלל ט, יג
יג. הרואה את חבירו שקנה חפץ, ורימו אותו, ולפי ההלכה הוא יכול לתבוע את אונאתו, מותר לספר לו רק בתנאי שהלה ילך ויתבע את המוכר לבית דין, אבל אם הוא מכירו שילך ויעשה דין לעצמו, אסור לספר לו (ואף שיש אופנים שאין בהם משום איסור רכילות, כגון כשהם שני עדים, ויודעים בעצמם את שיעור האונאה, […]
(120) הלכות רכילות, כלל ט, יא-יב
יא. הרואה את חבירו שקנה חפץ, ורימו אותו, ולפי ההלכה אינו יכול לתבוע את אונאתו מחמת איזו סיבה, אסור לספר לו שרימו אותו, ואדרבה מצוה לשבח את המקח בפניו. אך אם לפי ההלכה הוא יכול לתבוע את המוכר, מותר לספר לו שרימו אותו, בתנאים דלהלן: יב. 1. לא יגדיל את העוול. 2. יכוין לתועלת, ויראה […]
(119) הלכות רכילות, כלל ט, י
י. הרואה אדם תמים בא לקנות סחורה אצל מוכר שדרכו לרמות, צריך להזהירו שלא יקנה שם, אפילו אם הלה כבר סיכם עם בעל החנות שיקנה אצלו. וכל שכן אם רואה את המוכר מפתה את הלוקח לקנות סחורה גרועה על ידי שקרים, צריך לומר לו שלא יקנה, ובלבד שיתקיימו התנאים שהתבארו לעיל. * * * פירוט […]
(118) הלכות רכילות, כלל ט, ז-ט
ז. אסור לספר לחבירו על אדם אחר שגזלו או הזיקו, עד שיתקיימו בו כל התנאים האמורים לעיל, וגם הוכיח את אותו אדם ולא קיבל את דבריו. ח. בכל הדינים האלו אין חילוק אם מספר מעצמו לחבירו, או שחבירו ביקש ממנו שיספר לו. ט. ואף לספר לאחרים אסור, כיון שהדבר מתפרסם, ונשמע אף לאותו אדם שהדבר […]
(117) הלכות רכילות, כלל ט, ה-ו
ה. מה שהותר לספר לאדם על חבירו הרוצה להשתתף עמו שיגרם לו נזק מכך, זהו קודם שנעשו שותפים ממש, אלא רק סיכמו ביניהם שישתתפו. אבל לאחר שנעשו שותפים, מותר לספר רק אם הוא יודע שלא יזיק לשותפו כלל, אלא רק ישמור את עצמו מנזק. אך אם יזיקנו, אפילו אם היזק זה הוא כפי שהיו בית […]
(116) הלכות רכילות, כלל ט, ג-ד
ג. השומע מאדם שבדעתו להכות את חבירו או להזיקו, מותר לו לספר זאת לאותו אדם כדי שיזהר ממנו שלא יזיקנו. ובלבד שיתקיימו התנאים הנ"ל בס"ב. ד. אף שמותר ומצוה לספר דבר זה כדי להציל את אותו אדם מהכאה או נזק, יתבונן תחילה היטב שאכן תהיה בכך תועלת, שהלה ימנע מלהזדמן עם אותו אדם למקום שיכול […]
(115) הלכות רכילות, כלל ט, א-ב
א. הרואה את חבירו שרוצה להשתתף עם אדם מסוים, והוא משער שבוודאי ייגרם לו מחמת כן דבר רע, מותר לו לספר לו זאת כדי להצילו מאותו דבר, ובלבד שיתקיימו התנאים דלהלן. ב. ואלו התנאים: 1. יתבונן שאותו דבר באמת רע. 2. לא יגדיל את הסיפור לרוע יותר ממה שהוא. 3. יכוין לתועלת ולא משום שנאה, […]
