2594. דיני ברכות פרטיות, יא-יב
יא. הרואה כמה מלכים ביום אחד, והם מהמלכים שמברכים עליהם בשם ומלכות כאשר נתבאר, מברך על כל אחד ואחד ברכת המלך. אבל אם ראה כמה מלכים במעמד אחד, מברך ברכה אחת על כולם. יב. מי שראה את המלך הנמצא בספינה או ברכב, ואינו רואה את המלך בעצמו, אלא יודע בבירור שהמלך שם, אין לו לברך […]
2593. דיני ברכות פרטיות, ט-י
ט. הרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה ובחכמה וביראת ה' טהורה, ומורה הוראות בישראל, אף בזמן הזה יש לו לברך בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו". י. הרואה נשיא מדינה בזמן הזה, יש לו לברך ברכת המלכים בלי שם ומלכות, ויאמר: ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. והרואה נשיא מדינה […]
2592. דיני ברכות פרטיות, ו-ח
ו. הקונה ספר תורה חדש לעצמו, אין לו לברך שהחיינו בעת שקורא בספר תורה לראשונה, אף שיש לו שמחה בזה. וכל שכן במי שקונה ספרי קודש חדשים ושמח בהם, שאין לו לברך על זה שהחיינו. ואם רוצה לברך שהחיינו על בגד חדש, בעת שעולה לקרוא בתורה בספר תורה החדש שכתב, או שתרם לבית הכנסת, רשאי […]
2591. דיני ברכות פרטיות, ד-ה
ד. אין לברך שהחיינו ביום מלאת לאדם שבעים או שמונים שנה. ואם ירצה ילבש בגד חדש ויברך על הבגד שהחיינו, ויפטור בזה את שמחתו שזכה להגיע לגיל זה. ה. מי שנתבשר שנולד לו בן או נכד, אין לו לברך שהחיינו, אף אם נולד לו הבן אחר שנים רבות והוא שמח שמחה גדולה בלידתו. וטוב שאבי […]
2590. דיני ברכות פרטיות, ב-ג
ב. כבר פשט המנהג שבעת סעודת חינוך הבית, בעל הבית מברך שהחיינו על פרי חדש, או על בגד חדש [ולובשו], ומתכוונים לפטור את הדירה והרהיטים החדשים. וכן מי שנתמנה לאיזה משרה חשובה, ונכבדי הקהל נתנו לו דירה לדור בה בחנם, נכון שיברך שהחיינו על בגד חדש, ויפטור את הדירה. ומכל מקום הקונה דירה והוא שמח […]
2589. דיני ברכות פרטיות, א
א. קנה בגד חדש אפילו היה לו בגד כזה תחלה, יש לו לברך "שהחיינו" בשם ומלכות. ואף שמעיקר הדין היה צריך לברך בעת קניית הבגד, כבר נהגו שלא לברך אלא עד שעת לבישת הבגד. ועל דבר שאינו חשוב כל כך, כגון חלוק או לבנים או מנעלים וגרביים, אין לברך עליהם שהחיינו. והקונה מכונית חדשה, והוא […]
2588. דיני ברכת הגומל, לד-לה
לד. מה שיש נוהגים להסמיך את תפלת הדרך לברכה על איזה דבר מאכל, אין זה מעיקר ההלכה, אלא ממדת חסידות וזהירות בעלמא. לה. מי שרגיל לנסוע מעיר לעיר מידי יום למקום עבודתו, ושוהה בנסיעתו שעה וחומש, נכון שיברך הגומל פעם בשבוע, בשבת, ויפטור את כל הנסיעות שנסע במשך השבוע.
2587. דיני ברכת הגומל, לב-לג
לב. מי שהיה חולה ונתרפא, ובטרם הספיק לברך הגומל חלה שנית, לא יברך הגומל עד שיתרפא שנית, ולכשיתרפא יברך ברכה אחת ויפטור בה את כל חיוביו. וכן מי שנסע מעיר לעיר מהלך פרסה, ובטרם שהספיק לברך הגומל נפל למשכב, אינו מברך הגומל על הנסיעה אלא לאחר שיבריא ממחלתו. לג. מי שחלה ונתרפא, או מי שנפצע […]
2586. דיני ברכת הגומל, ל-לא
ל. מי שחש כאבים באיזה אבר מסויים מחמת נפילה וכדומה, ולא נפל למשכב ולא חלה, אינו מברך הגומל. וכן מי שחש כאב ברגליו והוצרך לשכב איזה ימים כדי שיוכל ללכת בלי כאבים, אינו מברך הגומל, אלא אם כן חלה בשביל זה. ואפילו מי ששבר את ידו, והוצרכו לשים לו גבס או תחבושות, אינו מברך הגומל. […]
2585. דיני ברכת הגומל, כח-כט
כח. מי שניצול מתאונת דרכים, לדידן אין לברך הגומל, ואף אם היו עמו ברכב כאלה שנפצעו קשה, או ח"ו נהרגו באותה תאונה, אין הניצולים מברכים הגומל, אלא אם כן שהו בנסיעתם מהלך שעה ורבע, שאז יכולים לברך הגומל על הנסיעה. וכן מי שנכנס לשחות בים, והיה בסכנת טביעה וניצול, כיון שלא נפל למשכב אינו מברך […]
