211. כבוד התורה (ה)
מפי השמועה: בגמרא במסכת מגילה הקשו, כאן הוא אומר 'ואשב בהר', ואילו להלן הוא אומר 'ואנוכי עמדתי בהר', עמדתי ולא ישבתי. והביאו כמה תירוצים, ולבסוף מובא 'רבא אמר, רכות מעומד וקשות מיושב', כלומר, דברים רכים ונוחים להבנה שמע בעמידה, וענינים קשים יותר, בישיבה. וביאר הג"ר חיים מוולוז'ין ז"ל, דבאמת מן הראוי היה לעמוד תמיד בשעת […]
210. כבוד התורה (ד)
מפי השמועה: איתא במסכת פסחים 'אמר רבי עקיבא, כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם, ואנשכנו כחמור', ויש להבין הלשון 'מי יתן לי'. אלא שכל כך היה תלמיד חכם בזוי בעיניו, בהיותו עם הארץ, שאפילו כדי לעשות לו רעה לא היה כדאי עבורו ללכת אחריו ולנושכו, אלא 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו', […]
209. כבוד התורה (ג)
לפעמים היצר מסמא עיני האדם, באומרו אליו שמצוה לתלמיד חכם שילך בבגדים מצוינים, והוא כבוד התורה שלא יתבזה בעיני הבריות, ולא יהיו דבריו נשמעין. כי על כן הוא צריך לעמול בעסק להרויח, שיכול לעשות לו בגדים לכבוד ולתפארת. הוא טעות, כי כל המבזה את התורה ומחללה, אין הבגדים המכובדים מועילים לו, כיון שגופו מחולל כו'. […]
208. כבוד התורה (ב)
לפעמים יפאר אדם וירומם מעלות התורה מאד, וכוונתו לבעבור יכבדו אותו ביותר בלומדו התורה, ויחשוב להתגדל על ידי עטרה שעושה לתורה, מה שמרומם אותה. אמר התנא "אל תעשם עטרה להתגדל מהם", חלילה לך לעשות כן, כי אם תעטרה בשביל כבודה, ולא למען כבודך. (כל הכתוב לחיים, סגולת התורה, סי' ד)
207. כבוד (יא)
מי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות, אף שלא לשמה, לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו. ולא עוד, אלא שנמנה בדברי חז"ל בין אותם שאין להם חלק לעולם הבא לגמרי חס ושלום, וגיהנם כלה והם אינם כלין, והם האפיקורסין. כי כיון שהוא משפיל ומבזה את העוסק בתורה שלא לשמה, הרי […]
206. כבוד (י)
מפי השמועה: זכרתי ימים מקדם, שהיה אצלי (אכסנאי בבואו לעירי) הרב הגאון דק' שטוצין ז"ל, והוא שימש ימי שנים האחרונים מימי חייו של הרב הגאון מוהר"ח ז"ל מוואלואז'ין, וסיפר לי שראה כמה פעמים שבכה על הכבוד שעשו לו כל מיודעיו ומכיריו, ובפרט כשבא לוילנא. וסיפר לי כמה וכמה המצאות נפלאות שעשה בעצמו, בכדי שלא ירגיש. […]
205. כבוד (ט)
אמר, לא יתכן שינכו עולם הבא בשביל הנאה גשמית של צלי ומעדנים שאני אוכל, שזה גשמי וזה רוחני. אבל אני ירא שינוכה לי בעבור הכבוד שיש לי, שזה גם כן רוחני. (כל הכתוב לחיים, תיקון המידות, ב)
204. כבוד (ח)
לבד שיזהר שלא יהיה לו בלבו שום גאוה וגבהות, שלזה בודאי אין שום מבוא בעולם שיזכה להשגת החכמה, צריך עוד להתרחק שלא יהיה העולם נוהגים בו כבוד, כי אף אם הוא מצד טהרת לבו היה שפל רוח ולב נשבר, אך אם בני אדם נוהגים בו כבוד בכל עת ורגע, זה גם כן מניעה גדולה מאד […]
203. כבוד (ז)
אל יאמר האדם, הן אמת שהמכבד את הבריות הוא הנקרא מכובד יותר מכולם, אבל אף על פי כן, אני אבחר לעצמי כבוד אחר, שאחרים יכבדו אותי ולא שאכבד את אחרים, לזה אמר הכתוב שטעות הוא, כי אם יבחר זה הכבוד, לא יגיע אליו הכבוד כלל, ולא תתקיים מחשבתו, כיון שהוא מבזה בריותיו של הקדוש ברוך […]
202. כבוד (ו)
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", רצה לומר, כבוד חברך שהוא נוהג בך, יהיה חביב עליך כשלך, כמו הכבוד שאתה מכבד אותו. כי אמנם האדם שעושה כבוד לחברו, אף מעט, נחשב בעיניו כאילו כבדו הרבה יותר מן הראוי, והכבוד שמכבדים אותו נחשב בעיניו פחות מן הראוי… (רוח חיים, ד א)
