ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
ז) כיצד, נתן היבם תחילה גט או שחלץ ליבמתו, וחזר ונתן מאמר לה או לצרתה, בין הוא בין אחיו. או שתחילה בא על יבמתו או נתן לה מאמר, וחזר ונתן לה מאמר אחר לצרתה, בין הוא בין אחיו. או שתחילה נתן מאמר ליבמתו, וחזר אחיו ונתן לה מאמר אחר או בעלה, הרי זה מאמר פסול, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
ה) אם קידשה היבם, ונתן גט לזיקתו – לזיקת היבום המוטלת עליו (ולא למאמרו), פסלה מדרבנן עליו ועל שאר האחין כמו שבארנו, וצריכה גט למאמרו – להפקיע את הקידושין דרבנן, וצריכה חליצה להתירה לזר מן התורה. ו) המאמר שניתן ליבמה תחלה, ולא קדמו דבר אחר, ולא נעשה אחריו דבר אחר, אלא שבעל אותה זה שנתן […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
ג) כיצד, העושה מאמר (-קידושין דרבנן) ביבמתו, ואינו רוצה לבעול ולייבמה כדין תורה, צריך לכתוב לה גט, שהרי נתקדשה לו מדרבנן, וצריך לחלוץ לה כדי להתירה לזר מן התורה, שאין היבמה נתרת לזר אלא אחר בעילת היבם, או אחר חליצה. אבל הגט פוסלה מדרבנן לייבום ואינו מתירה לזר, והמאמר אינו קונה בה קנין גמור מן […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
א) היבמה שנתן לה היבם גט כריתות, פסלה ופסל את צרותיה עליו ועל שאר האחין, שהרי נעשה מדרבנן כמי שחלץ לה. ואין הגט מועיל ביבמה אלא מדבריהן – מדברי חכמים, והטעם שגזרו כן, הואיל והגט מגרש אשת איש, וכל גט שפוסל את אשתו של האדם מן הכהונה פוסל את יבמתו מן היבום, ומכל מקום אינה […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
לה) כשכותבין גט יבמין או כתובת יבמין, משרטט על הקלף קוים ישרים במקום כתיבת הפסוקים שבנוסחאות אלו, לפי שאסור לכתוב ג' תיבות מהתורה בלא שרטוט. ויבמה שחלצה, מותרת להנשא אפילו ביום חליצתה, שהרי בין כך אינה חולצת עד שתשלים תשעים יום מיום שמת בעלה:
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
לג) וכך הוא טופס הכתובה. ביום פלוני וכו' איך פלוני בן פלוני אמר לפלונית בת פלוני בתולתא כלתא, הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא במימר דשמיא, אפלח, ואוקיר, ואסובר, ואי זון, ואפרנס, ואכסי יתיכי כהלכת גוברין יהודאין, דמוקרין ומסוברין וזנין ומפרנסין ומכסין ית נשיהון בקושטא. ויהיבנא ליכי מוהר בתוליכי כסף זוזי מאתן, דאינון מזוזי […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
לא) ומעידין עליו – על גט חליצה שלשה או שנים מן השלשה או שנים שראו החליצה, אף על פי שאינן הדיינין שחלצה בפניהן, כמו שבארנו. ולענין הבירור מי הם היבם ויבמתו, אפילו אשה או עבד או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנין לומר 'זה הוא פלוני אחי פלוני, וזו היא יבמתו', וחולצין על פיהן, מה שאין […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
וזה הוא נוסח גט חליצה שנהגו בו העם: ל) ביום פלוני, כך וכך לירח פלוני, שנת כך וכך לבריאת עלמא למנין פלוני למניינא דרגילנא למימני בה במקום פלוני, אנחנא, דייני, דמקצתנא חתימין לתתא, במותב תלתא כחדא הוינא יתבין בבי דינא, וסליקא לקדמנא פלונית ברת פלוני ארמלתא דפלוני, וקרבת לקדמנא גבר חד דשמיה פלוני בר פלוני, […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
כח) יבמה קטנה שגדלה בין האחין של בעלה המת, הרי זו מותרת להתייבם, ואין חוששין לה שמא חלצה לאחד מהן את סנדלו בינו לבינה, ונפסלה עליהן. אבל אם ראינוה שחלצה נעלו של אחד מהן, נפסלה, כיון שאנו חוששים שמא נתכוונה לחליצה, ומכל מקום אינה ניתנת בחליצה זו, אלא צריכה חליצה כשרה להתירה לזר: כט) גט […]
ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
כו) הובאו לעיל מקרים שונים שבהם לא נעשתה החליצה כראוי, וכל מקום שאמרנו 'אינה חליצה' או 'לא עשה כלום' או 'אינה כלום', הרי היא כאילו לא נחלצה לו כלל, ולא נאסרו עליו קרובותיה, ולא נפסלה מן הכהונה, ומותרת להתייבם. וכל מקום שאמרנו 'חליצתה פסולה', נאסרו עליו קרובותיה, ונפסלה מן הכהונה, ונאסרה על האחין, ואינה מתייבמת, […]
