הלכות תמידין ומוספים, פרק ד, יג-יד
יג) חל יום אחד להפסיק בין השבת ובין יום טוב, כגון שהיה יום טוב הראשון של חג ביום שני בשבוע, או שהיה יום טוב האחרון בחמישי, או יום של עצרת שחל להיות בשני או בחמישי, שאין הכהנים הבאים ליום טוב חייבים לשהות שם גם בשבת, משמר שזמנו קבוע באותה שבת נוטל עשר חלות, וזה הנכנס […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ד, יב
יב) כיצד חולקין לחם הפנים בכל שבתות השנה, משמר הנכנס, שמתחיל את עבודתו באותה שבת, נוטל שש חלות. ומשמר היוצא, שמסיים את עבודתו בשבת זו, נוטל שש. הנכנסין חולקין ביניהם בצפון, שזהו מקום שחיטת קדשי קדשים, שהרי הן מוכנים לעבודה. והיוצאין חולקין בדרום. ובזמן שיהיה יום טוב של אחד משלשה רגלים בשבת, וכן בשבת שבתוך […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, כ-כב
כ) כהן גדול שהקריב מחצה מאותן חביתין בשחרית, ומת או נטמא או נולד לו מום, ומינו כהן גדול אחר תחתיו, לא יביא הכהן הגדול החדש חצי עשרון מביתו, ולא יביא חצי עשרון של הכהן הגדול הראשון, אלא מביא עשרון שלם, וחוצהו, ומקריב מחצה, ומחצה אבד. כא) נמצאו באותו היום שני חצאים קריבין, חצי בבוקר של […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, יז-יט
יז) כל נר שכבה במנורה, מדליקין אותו מנר אחר מהן, כמו שביארנו. וכיצד סדר ההטבה, זה שזכה בדישון המנורה נכנס וכלי בידו, ו'כוז' שמו, ושל זהב היה, דומה לקיתון -לכד גדול, מדשן בו את הפתילות שכבו, כלומר מוציא את הפתילות והפחם, ואת השמן הנשאר בנר, והטיב חמשה נרות והכינם להדלקה, ומניח הכוז שם לפני המנורה […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, טו-טז
טו) כל הפתילות שאסור להדליק בהן בשבת, משום שאין השלהבת נתפסת בהם היטב, אסור להדליק בהן במקדש במנורה, שנאמר 'להעלות נר תמיד', ומלשון 'להעלות' יש ללמוד שיש צורך שתהא שלהבת עולה מאליה. טז) לא היה הכהן מטיב כל הנרות בפעם אחת, אלא מטיב חמשה נרות, ומפסיק, ועושין עבודה אחרת, ואחר כך נכנס ומטיב השנים, והטעם […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, יג-יד
יג) נר מערבי שבמנורה שכבה, אין מדליקין אותו אחר דשונו אלא מאש שבמזבח החיצון, ולא מנר אחר שבמנורה. אבל שאר הנרות שבמנורה, כל נר שכבה מהן מדליקו מנר חבירו. יד) וכיצד מדליקו – איך ניתן להדליק נר אחד מנר חבירו, מושך הפתילה החוצה עד שמדליקה מהנר הסמוך, ומחזירה, ועושה כן לפי שהנרות (-הבסיסים שבהם מונח […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, יא-יב
יא) וכמה שמן הוא נותן לכל נר, חצי לוג שמן, שנאמר 'מערב עד בקר', כלומר, תן לו כמדה שיהיה דולק מערב עד בקר. ואין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערבים. יב) מהו דישון המנורה, כל נר שכבה מסיר ממנו הפתילה וכל השמן שבנר, ומקנחו, ונותן בו פתילה אחרת, ושמן אחר במידה, והוא […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, ט-י
ט) ואין המקטיר מקטיר את הקטורת עד שהממונה אומר לו 'הקטר'. ואם כהן גדול הוא המקטיר, אומר לו הממונה בלשון כבוד, 'אישי כהן גדול, הקטר'. ואחר שאומר זאת הממונה יפרשו כל העם, ויקטיר המקטיר כשהוא לבדו, וישתחוה, ויצא. י) דישון המנורה – הוצאת האפר של המנורה, והטבת הנרות בבוקר ובין הערבים, מצות עשה הן, שנאמר […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, ז-ח
ז) ובשעה שבאים הכהנים עם המחתה והקטורת, מקדים לפניהם זה שדשן (-הוציא את האפר מ)המזבח הפנימי, ונוטל ה'טני' שבו דשון המזבח, ומשתחוה, ויוצא. וזה שבידו המחתה צובר את הגחלים על גבי המזבח הפנימי, ומרדדן (-מיישרן ושוטחן) בשולי (-בתחתית) המחתה, ומשתחוה, ויוצא. וזה שבידו הכף נוטל את הבזך המלא קטורת מתוך הכף, ונותנו לאוהבו או לקרובו […]
הלכות תמידין ומוספים, פרק ג, ה-ו
ה) וכיצד חותה בגחלים, זה שזכה במחתה לוקח מחתה של כסף, ועולה לראש המזבח, ומפנה את הגחלים אילך ואילך. ונוטל מן הגחלים שנתאכלו במערכה שניה. ויורד ומערן לתוך מחתה של זהב. אם נתפזרו מן הגחלים כמו שיעור קב או פחות (כיון שהמחתה של הזהב קטנה מהמחתה של הכסף) מכבדן (-מטאטא אותן) לאמה של מים שעוברת […]
