מסכת מועד קטן, פרק ב, שיעור 18
שנינו במשנה, 'וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד'. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא – שאל רבי ירמיה את רבי זירא, אדם שכִּוֵּון מְלַאכְתּוֹ לעשותה בַּמּוֹעֵד, וּמֵת קודם שהספיק לעשות מלאכה זו, מַהוּ שֶׁיִּקְנְסוּ בָּנָיו אַחֲרָיו – האם קנסו חכמים גם את בניו שלא יעשו מלאכה זו במועד, או שכיון שהם לא כיוונו מלאכה זו […]
מסכת מועד קטן, פרק ב, שיעור 17
מביאה הגמרא מעשים נוספים בענין מלאכות בחול המועד: רַב יְהוּדָה, שָׁרָא לְמִעְקַר כִּיתָּנָא בְּחוֹלָא דְּמוֹעֲדָא – התיר לעקור פשתן בחול המועד, מִשּׁוּם דַּחֲזֵי לַחֲפִיפָה – כיון שניתן להשתמש בפשתן כדי לכסות בו מיני מאכלים בלילה, מפני הטל. וְכן התיר לְמִיקְטַל כְּשׁוּתָא – לקצור כְּשּׁוּת, והוא מין צמח, דְּחָזֵי לְשִׁיכְרָא – הראוי לעשות ממנו שיכר בחול […]
מסכת מועד קטן, פרק ב, שיעור 16
אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב, הִלְכוֹת חול מוֹעֵד הרי הם כְּהִלְכוֹת כּוּתִים, כלומר, כשם שהכותים מוחזקים בעינינו כמקיימים רק את המצוות שידוע לנו שהם מוחזקים בהם, ולא בשאר המצוות, כך הלכות חול המועד, מה שהתירו חכמים, התירו. ומה שלא התירו, לא התירו. מבררת הגמרא, לְמַאי הִילְכְתָא – לאיזה ענין נאמר כלל זה. ומבארת, […]
מסכת מועד קטן, פסקי הלכות, פרק א (ג) ופרק ב (א)
פסקי הלכות על פי הרי"ף – מסכת מועד קטן פרק ראשון (ג) (פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) מו. מותר לתקן את הקרקע כדי להעמיד שם גורן חיטים לצורך המועד, וניכר הדבר על ידי שאינו מקפיד ליישר את הקרקע. אך אסור לתקן […]
מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 15
הגמרא ממשיכה בדיני מלאכה בחול המועד: אָמַר שְׁמוּאֵל, מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת – גוי שקיבל מישראל עבודה בקבלנות, כגון לבנות לו בית, או לקצור את שדהו, אם המלאכה נעשית בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, אָסוּר לו להניח לגוי לעבוד בשבתות וימים טובים, כיון שהרואים זאת אינם יודעים שהוא קבלן, אלא חושבים שהוא שכיר יום העושה מלאכה עבור היהודי, באיסור. אבל […]
מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 14
פרק זה ממשיך לדון במלאכות המותרות והאסורות בחול המועד, וכן בדין פתיחת חנויות וקניית סחורה בחול המועד. משנה דרך הכנת שמן זית היא על ידי הנחת הזיתים לאחר לקיטתם מהעץ בכלי גדול המכונה 'מעטן', שם הם מתחממים ומבשילים, ואחר כך הופכים אותם, ומוציאים אותם אל בית הבד, שם כותשים אותם ומוציאים מהם את השמן. ולאחר […]
מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 13
שנינו במשנה, 'וְעוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת, מַעֲשֶׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֶׂה אוּמָּן'. מבררת הגמרא, הֵיכִי דָּמֵי – באיזה אופן נחשב המעקה כמַעֲשֶׂה הֶדְיוֹט. רַב יוֹסֵף אָמַר, בְּהוּצָא וְדַפְנָא – במיני ענפים, בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא – בברייתא שנינו, צָר בִּצְרוֹר – רשאי לבנות את המעקה באבנים, וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט. שנינו במשנה, 'שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין ומעגילין אותן במעגלה […]
מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 11
הגמרא מביאה עתה כמה מיני פעולות, שההיתר לעשותם בחול המועד תלוי בכוונת האדם: אָמַר רָבָא, הַאי מַאן דִּמְתַקֵּן אַרְעָא – מי שמתקן את הקרקע בחול המועד, אם עושה כן אַדַּעְתָּא דְּבֵי דָּרֵי – כדי לעשות שם גורן של תבואה ולהכין שם חיטים לצורך המועד, שָׁרֵי – הדבר מותר. אבל אם עושה כן אַדַּעְתָּא דְּאַרְעָא – […]
מסכת מועד קטן, פסקי הלכות, פרק א (ב)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) כד. כותל חצר שנפרצה, ויש חשש נזק ממש, מותר לבנותה כדרכו בחול המועד, אך אסור לסתור את הכותל ולבנותו. ואם הכותל קיים אך נוטה ליפול ויש בכך סכנה, מותר לסותרו כדי לבנותו. כה. אין הכהן רואה […]
מסכת מועד קטן, פרק א, שיעור 10
גמרא שנינו במשנה, 'אין מכבשין את הריחיים לכתחלה'. מבררת הגמרא, מַאי 'מְכַבְּשִׁין', ומבארת, אָמַר רַב יְהוּדָה, מְנַקֵּר רֵיחַיָּא – שמכה על הריחיים בפטיש (כדרך שהעוף מנקר) כדי שיהיו מחוספסות ולא חלקות, ועל ידי זה החיטים נטחנות היטב, ועל זה אמרה המשנה שאין עושים כן 'לכתחילה', כלומר בריחיים חדשות. רַבִּי חִיָּיא בַּר יְחִיאֵל אָמַר, בַּת עֵינָא […]
