מאמר שלישי, יא
יא. החבר: החסיד נזהר במצוות האלהיות כמו המילה, השבת והמועדים, עם פרטי חוקיהם שציוה בהם ה'. נזהר מהעריות, מכלאים על כל סוגיהם, והם כלאי זרעים, כלאי בגדים, וחרישה בשור ובחמור יחדיו. שומר דיני השמיטה והיובל, נזהר מעבודה זרה וכלי תשמישיה. נמנע מדרישת הנעלם בדרכים שאינן לפי דרך הנבואה, או האורים ותומים, או החלומות הנאמנים. לא […]
מאמר שלישי, י
י. הכוזרי: חשבתי מכבר על גורלכם, וראיתי שיש לאלהים איזה סוד הגורם לקיומכם. הסוד הוא שמירת השבתות והמועדים אשר הבורא עשאם לסיבה הגדולה ביותר בהרמת קרנכם, ושמירת תוארכם והדרכם. כי לולא שמירתכם שמירה מעולה את ימי השבתות, בגלל היותם מאת האלהים ומתוך עוד סיבות חשובות, כגון זכר למעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים, וזכר למתן תורה, […]
מאמר שלישי, ח-ט
ח. הכוזרי: אמת היא שקיבלתם עליכם מצוה זו כראוי, וקיימתם אותה בזריזות גדולה ברוב עם, עם השבח לאלהים הנותן מצוה זו, אתם זוכרים שורש וסיבת המצוה, ואף מציינים זאת בברכה. ואומות אחרות השתדלו להידמות לכם, ועלה בגורלם הצער בלבד, בלי אותה הנאה אשר יחוש בה מי שחושב על הסיבה אשר בעבורה סובל צער זה. ט. […]
מאמר שלישי, ז 2
המשך ז. החבר: אמנם את המעשים האלוהיים אין שכלנו משיג, ויתירה מזו, הם נדחים בעיני השכל, אבל אנו נשמעים להם כפי שנשמע החולה לציווי הרופא בתרופות והנהגות רפואיות. ותראה ענין מצות המילה כמה היא רחוקה מההבנה השכלית, ואין בה כל יחס להנהגת המדינה ולסדר חברתי, ועם כל זה קבל אברהם לעשותה, למרות הקושי הגופני הכרוך […]
מאמר שלישי, ו-ז
ו. הכוזרי: הכוונה ודאי למעשים הטובים הידועים והמפורסמים. ז. החבר: המעשים הידועים כטובים, הם המנהגים הטובים המקובלים בכל חברה, וכן החוקים שהשכל מחייבם. אבל המעשים האלוהיים הנוספים על אלה, המיוחדים להיעשות על ידי אומת אל חי, שה' הוא מנהיגם, אינם ידועים עד שיתקבלו ממנו מפורש בכלליו, ומפורט בפרטיו. ועוד, כי אפילו החוקים הידועים, אינם ידועים […]
מאמר שלישי, ה 10
המשך ה. החבר: ואף אם בלתי אפשרי הוא לנפש לעשות תשובה גמורה על הרהורי הלב, כי הרע השתרש בה מימי הנעורים, בגלל שמיעת מיני שירים וחידות (של קלות ראש), בכל זאת תקבל על עצמה לא להעלותם יותר על דל שפתיו, וכל שכן שלא לחבר שירים כאלה, וכמו שנאמר "זמתי בל יעבר פי", תנקה מהמעשים, ותתודה […]
מאמר שלישי, ה 9
המשך ה. החבר: לאחר הטהרה השבועית נכון החסיד לקראת ראש חדש, המועד החדשי לרפואת הנפש, שהוא "זמן כפרה לכל תולדותם". ו"תולדותם" פרושו מאורעות המתרחשים, כמו שכתוב "כי לא תדע מה ילד יום". ואחר כך יהיה נועד לקראת שלשת הרגלים, (שאף הם זמן טהרת הנפש). ולבסוף יכין עצמו לקראת הצום הנכבד (צום כפור), ביום זה יטהר […]
מאמר שלישי, ה 8
המשך ה. החבר: הזמן היקר והמובחר ביותר לחסיד, הוא יום השבת, המיועד להדבק בענינים האלהיים, ועבודת החסיד ביום זה נובעת מתוך שמחה, לא משברון לב, כמו שבארנו (מאמר ב' סימן נ'). במשך ימי השבוע מצטברת קדרות על אור הנפש בהשפעת מותרות החיים החומריים, ואי אפשר לזכך קדרות זו אלא ביום מנוחה המיוחד לעבודת ה'. יום […]
מאמר שלישי, ה 7
המשך ה. החבר: סדר זה (של זמני התפילה) דרוש לנשמה, כמו המזון החומרי לגוף, כי התפילה לנפש היא כמו המזון לגוף. ברכת תפילה אחת מלוה אותו עד זמן התפילה השניה, כגוף האדם המקבל כח מאכילת סעודת היום, עד סעודת הלילה. ככל שיתרחק זמן התפילה, הנפש הולכת וקודרת בגלל המגע עם עניני העולם, כל שכן כשיצטרך […]
מאמר שלישי, ה 6
המשך ה. החבר: תפילתו של החסיד אינה תפילה שבשגרה, לא יהגה מילים ללא מחשבה וכוונה, כמו הזרזיר והתוכי, אלא יבטא כל מילה עם המחשבה והכוונה השייכת לה. הלב והלשון ישוו זה עם זה, לא יבטא בלשונו יותר ממה שיחשוב במחשבתו. שעת התפילה לחסיד היא השעה העיקרית והמרכזית מבין שעות היום, ושאר הזמנים משמשים לו רק […]
