(99) הלכות רכילות, כלל ו, ח-י
ח. אסור לקבל רכילות אפילו ממי שמספר זאת לפי תומו. ט. השומע רכילות על חבירו, ויש לו 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, מותר להאמין בתנאים דלהלן: א. שאין מקום לדון את אותו אדם לכף זכות. ב. שזהו דבר הניכר ממש, ולא רק קצת. ג. שאת הדברים הניכרים יראה בעצמו. ד. שתהיה לו תועלת מכך להבא. […]
(98) הלכות רכילות, כלל ו, ה-ז
ה. אף השומע רכילות מחבירו הנאמן עליו כשני עדים, אינו רשאי להאמינו. אך אם הדבר נוגע לו להבא, מותר להאמינו. ומכל מקום אסור לו לספר זאת לאחרים, ולא להכותו או לגנותו או להפסידו ממון מחמת כן. ו. היתר זה הוא רק כשהמספר נאמן עליו כשני עדים תמיד ובכל דבר, אך אינו יכול להחליט על סתם […]
(97) הלכות רכילות, כלל ו, ג-ד
ג. מי שהיה לו נזק בעסקיו, כגון שפיטרוהו ממשרתו וכדומה, אסור לו לחשוד באדם מישראל שהלשין עליו ומחמת כן פיטרוהו, ואף אם אמרו לו שאדם מסוים הלשין עליו, מותר לו רק לחשוש לדבר, אך לא להאמינו בודאות. ד. אסור להאמין לרכילות אפילו אם שמע זאת משני בני אדם, או שיצא קול בעיר על כך, אלא […]
(96) הלכות רכילות, כלל ו, א-ב
א. אסור להאמין לרכילות, גם אם סיפרוה בפני רבים ובפרסום. ב. אסור להאמין לרכילות אף אם סיפרוה בפני אותו אדם, ואף אם שתק ולא הכחיש, ואפילו אם טבעו שלא לשתוק בזמנים כאלו, מכל מקום אין להאמין לדברים. איסור רכילות הוא אף כשהמספר – לפי דבריו – אינו עובר באיסור, כיון שיש תועלת בדבריו, וכל שכן […]
(95) הלכות רכילות, כלל ה, ו-ז
ו. השומע רכילות על חבירו, אף שהתברר לו שהדבר עצמו אמת, אם יש מקום לדונו לכף זכות ולא עשה כן, אלא דנו לכף חובה שהתכוין לגנותו או להרע לו, הרי דינו כעובר על איסור קבלת רכילות. ז. המקבל רכילות ורוצה לחזור בתשובה, יוציא את הדברים מליבו, שלא להאמינם. ואם קשה לו לחשוב שהכל שקר, יחשוב […]
(94) הלכות רכילות, כלל ה, ה
ה. יש לאדם להזהר שלא לדרוש ולחקור אצל אחרים מה דיבר עליו פלוני וכדומה, כיון שגורם להם לספר רכילות, ועובר בעצמו וגם מכשילם באיסורי רכילות, ובדרך כלל עובר על איסורים רבים נוספים. ורק במקום שברור לו שתהיה לו תועלת מכך מותר לשאול, ולחוש לדברים לענין להזהר מאותו אדם, אך לא להאמין בהחלט. * * * […]
(93) הלכות רכילות, כלל ה, ג-ד
ג. הרואה בחבירו דברים הניכרים שכוונתו להזיקו, מותר לו לדרוש ולחקור אצל אחרים האם אכן כוונת הלה להזיקו. ד. אף באופנים שמותר להאמין לרכילות היינו רק לגבי לחשוש ולהזהר שלא ינזק, אך לא להאמין בהחלט, ולא להזיק לאותו אדם, ואף לא להמנע מלהיטיב לו בטובות שיש להיטיב לסתם אדם מישראל. * * * פירוט ההלכה […]
(92) הלכות רכילות, כלל ה, א-ב
א. אסור מן התורה להאמין לרכילות, והמקבל רכילות חמור יותר מהמספר. ב. השומע רכילות ורואה שיש לו בכך תועלת לעתיד, מותר לו לשמוע ולחשוש לדברים ולהזהר מאותו אדם, אך אסור לו להאמין ולקבל את הדברים בהחלט. * * * פירוט ההלכה היומית: א. כמו שאסור מן התורה לקבל לשון הרע, כך אסור לקבל רכילות, שגם […]
(91) הלכות רכילות, כלל ד, א-ג
א. איסור רכילות הוא אף כשאינו מחדש לשומע את הדיבור או המעשה עצמו שעשה לו פלוני, אלא מפרש לו את הדיבור או המעשה שעשה לו פלוני, לגנאי. ב. אם שנים שמעו לשון הרע על פלוני, ואחד מהם עבר על איסור רכילות וסיפר זאת לאותו שדיברו עליו, אסור לשני לחזור ולספר לו זאת, כיון שבכך הוא […]
(90) הלכות רכילות, כלל ג, ב-ד
ב. אם לוי סיפר לשמעון שראובן דיבר עליו, אסור לשמעון לומר לראובן שלוי סיפר לו כן, כי זו רכילות על לוי. ואף אם לא יזכיר את שמו של לוי, אם ראובן יבין שהוא המספר, אסור. ג. אסור לספר רכילות אפילו כשאינו מספר זאת לאדם עצמו, כיון שדרך הדברים להתפרסם עד שיגיעו לאדם עצמו, וכל שכן […]
