(תהילים לד יג-יד)
יב. אסור לומר על דרשן שאין בדרשותיו כלום ואין מה לשמוע בהם, אפילו אם האמת היא כן. יג. אדם המגלה סוד מעסקיו או מסחרו בפני שלשה, אף שהוא דבר היכול לגרום לו היזק או צער, מותר להם לספר את הדבר לאחרים (בתנאים המבוארים לעיל), אם לא גילה דעתו שהוא מקפיד שלא יספרו זאת. * * […]
יא. ראשי הקהל או שאר ממונים על הציבור וכדומה שדנו בעניינו של אדם מסוים והכריעו לחובתו על פי הרוב, אסור לאחד מהם לומר אח"כ שהוא רצה לזכותו וחבריו הכריעו לחובתו. ואף אם לא סיכמו בפירוש שלא יספרו, אסור, בין לאותו אדם עצמו, ובין לאחרים. ואפילו אם כועסים או מקללים אותו על כך, אסור. * * […]
ט. אף דבר שנאמר בפני שלשה בני אדם, אסור למספר להוסיף אפילו מילה אחת, וכן לא להטעים את דבריו לומר שאכן מתאים לאותו אדם לעשות כן, וכדומה. ואף בדבר שמפורסם בפי כל, אם כוונתו לגנותו ולבזותו בסיפור זה, אסור. י. אף דבר שנאמר בפני שלשה בני אדם, אסור לספרו לאדם שמסתבר שיאמין לסיפור כאילו הוא […]
ז. אף דבר שנאמר בפני שלשה, אם המספר הזהיר אותם שלא יספרו זאת, אסור להם לספר, ואפילו אם אחד או שנים סיפרו, אסור לשלישי לספר, ואפילו במקרה. ח. ודין זה הוא בין אם אמר להם שלא ידברו על הענין, או שלא יוודע מהם הדבר, תמיד אסור. והיתר זה של 'בפני שלשה' אינו שייך כששני בני […]
ה. גם דבר שנאמר בפני שלשה בני אדם, אם אפילו רק אחד מהם ירא שמים, או קרוב או אוהב של אותו שדיברו עליו לשון הרע, אין הדבר עתיד להתפרסם, ואסור אף לשנים האחרים לספר זאת. ו. גם באופן שמותר לספר דבר שנאמר בפני שלשה היינו רק באותה עיר שסופרו הדברים בפני שלשה, ולא בעיר אחרת. […]
ה. אסור לספר לשון הרע, בין אם מספר מרצונו ובין אם הפצירו בו לספר, ואפילו אם אביו או רבו מפצירים בו, אם הוא יודע שיבוא בתוך הדברים לידי לשון הרע או אבק לשון הרע, אסור לו לספר. ו. אפילו אם מחמת שלא יספר לשון הרע יגרם לו הפסד גדול בפרנסתו, כגון שיפטרוהו מעבודתו ולא יהיה […]
ג. איסור לשון הרע הוא אפילו בדרך מקרה, ואילו אותם שרגילים לכך בקביעות נקראים 'בעלי לשון הרע', ועונשם גדול יותר. ד. ועל אותם אנשים שהורגלו בעוון זה ואינם מקבלים על עצמם להישמר ממנו, אמרו חז"ל שנפרעים מהאדם בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. איסור לשון הרע ורכילות […]
א. אסור לספר בגנות חבירו אפילו דבר שהוא אמת, והוא הנקרא בפי חז"ל 'לשון הרע', ואם יש בדבר תערובת שקר הרי הוא 'מוציא שם רע', שעוונו חמור יותר, והמספר עובר על 'לא תלך רכיל בעמך'. ב. מלבד לאו זה, שהוא מיוחד ללשון הרע ורכילות, עובר המספר באיסורים רבים נוספים, כפי שהתבאר בפתיחה. * * * […]
א. המספר לשון הרע עובר על 'אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר', שהכוונה למדבר לשון הרע. ב. וכן עובר על 'אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ', שהכוונה למי שמכשיל את חבירו באיסור (ולעיל (לאוין, ד) התבאר מתי עובר בכך המספר ומתי עובר בכך המקבל). ג. אם עוון זה מופקר אצלו לגמרי, שאינו מקבל על עצמו להזהר בו, עובר ב'אָרוּר […]
יג. המספר לשון הרע ומערב בדבריו דברי שקר, עובר על מצות 'מדבר שקר תרחק', והרי הוא 'מוציא שם רע', שעונשו חמור ממדבר לשון הרע. יד. המספר והמקבל עוברים על מצות 'והלכת בדרכיו', שזהו ציווי לילך במידותיו של ה', שכולן טובות, ולא לדבר או לשמוע רע על ישראל, שזה נגד מידותיו. * * * פירוטההלכההיומית: יג. […]
