2506. דיני הברכות על יתר המאכלים, יד-טו
יד. המנהג פשוט לברך על הקפה ועל התה ושכר ברכת שהכל נהיה בדברו, ומנהג ישראל תורה הוא. ומכל מקום מי שטעה ובירך בורא פרי העץ על אבקת קפה או על קפה המעורב במים חמים וסוכר, ולא נזכר לתקן לומר שהכל בתוך כדי דיבור, מספק אינו חוזר לברך שהכל, כיון שיש אומרים שמעיקר הדין היה צריך […]
2505. דיני הברכות על יתר המאכלים, יא-יג
יא. האוכל ויטמינים, אם יש בהם מתיקות והחיך נהנה מהם, מברך בתחלה שהכל נהיה בדברו. ואם אין בהם מתיקות, אינו מברך. יב. חולה שיש בו סכנה שהרופאים מצווים עליו לאכול מאכל איסור, אף על פי שמרן השלחן ערוך כתב שיברך על זה, מכל מקום שב ואל תעשה עדיף, ולא יברך, דספק ברכות להקל. אולם אם […]
2503. דיני הברכות על יתר המאכלים, ח
ח. יין שיש בו תערובת של רוב מים, לדידן יש לברך עליו שהכל. ואין לקדש עליו. [ומכל מקום ספרדי השומע קידוש מאשכנזי המקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים, יוצא ידי חובת הקידוש]. ולכן אין לסמוך על חלק מההכשרים הניתנים כיום ליינות, אלא לאחר בירור היטב אם אכן הכשר זה הוא גם לדעת […]
2504. דיני הברכות על יתר המאכלים, ט-י
ט. השותה מים לצמאו, מברך שהכל נהיה בדברו. ואם שתה רביעית בבת אחת, מברך אחר השתיה בורא נפשות רבות. ואם אינו צמא כלל, אינו מברך לא ברכה ראשונה, ולא ברכה אחרונה. וכן מי שנתקע לו מאכל בגרונו, ושותה מים כדי להעביר את האוכל, אינו מברך על המים לא בתחלה ולא בסוף. אבל בשאר משקים, כגון […]
2502. דיני הברכות על יתר המאכלים, ז
ז. שקדים המחופים בסוכר, יש אומרים שנכון לשבור את החיפוי, ולברך על השקד בפני עצמו ברכת בורא פרי העץ. ומכל מקום מאחר וקשה להפריד השקד מהחיפוי, לכן נהגו לברך עליהם שהכל, שהרי העיקר היא הסוכריה. אבל תפוח עץ המחופה בסוכר, ואוכל מהתפוח בתחלה, יברך עליו בורא פרי העץ, כיון שהרוב הוא התפוח. ובוטן מחופה במיני […]
2501. דיני הברכות על יתר המאכלים, ה-ו
ה. על המים שבתוך אגוז קוקוס, מברך עליהם שהכל נהיה בדברו. ואם בירך בורא פרי העץ, יצא. ואם אוכל מהאגוז קוקוס עצמו, ובירך עליו בורא פרי העץ, ושותה אחר כך את המים שבתוך האגוז, אינו מברך על המים. ו. על השוקולד המנהג לברך שהכל נהיה בדברו. ואם בירך בורא פרי העץ, לא הפסיד.
2500. דיני הברכות על יתר המאכלים, ג-ד
ג. על כמהין ופטריות ברכתם שהכל נהיה בדברו. [דכיון שלא יונקים מהקרקע לא תיקנו עליהם ברכת בורא פרי האדמה]. ואם בירך עליהם בורא פרי האדמה, יצא. ד. פירות או ירקות שגדלו בעציץ שאינו נקוב, מברך עליהם כברכתם, שאם הם מיני עץ, מברך בורא פרי העץ, ואם הם מיני האדמה, מברך בורא פרי האדמה. אבל פירות […]
2499. דיני הברכות על יתר המאכלים
א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה חיה ועוף, דגים, ביצים חלב, מים, גבינה, מלח, וכיוצא באלה, מברכים שהכל נהיה בדברו. ואם בירן על הגבינה או על החלב או על הבשר בורא פרי האדמה, לא יצא ידי חובה וחוזר לברך שהכל. ב. על קציצות בשר, אף שיש בתוכם תערובת של תפוח […]
2497. דיני ברכת פירות האדמה, ז-ח
ז. שומשמין או בוטנים המודבקים בסוכר או בדבש, ברכתם בורא פרי האדמה. אבל על ה"חלבה" העשויה משומשמין מרוסקים עם תערובת סוכר, ברכתה שהכל נהיה בדברו, הואיל ויש בה תערובת מרובה של הסוכר, ונשתנה שמו ומראיתו, וכן המנהג. ח. המנהג פשוט לברך על העגבניה (טומאטוס) כשהם חיים בורא פרי האדמה. [כשאוכלם שלא בתוך הסעודה].
2496. דיני ברכת פירות האדמה, ד-ו
ד. פרי הפאפיה דינו כדין ירק, ולכן מברכים עליו בורא פרי האדמה. והחצילים (בערבית בדיג'אן) מברכים עליהם בורא פרי האדמה. ה. על "פפקורן" שהוא תירס מנופח, מברכים בורא פרי האדמה. וכן על חטה מתוקה (הנקרא "שלוה") מברכים בורא פרי האדמה. והמברך שהכל יש לו על מה שיסמוך. ו. ורד מבושל בדבש שניכרת צורתו, אפשר לברך […]
