2436. דיני כוס ברכת המזון, ב-ג
ב. כוס של ברכת המזון אינו אלא של יין ולא של שאר משקים. ואם אין יין מצוי באותו מקום, והשכר או שאר משקים הוו חמר מדינה, מברכין עליהם. ג. צריך שהכוס לא יהיה פגום, שאם שתה ממנו פגמו. ויכולים לתקנו על ידי שיתנו לתוכו מעט מים. אבל אם שפכו ממנו לתוך היד, או לכלי אחר, […]
2434. דיני מים אחרונים, כד-כה
כד. יש הנוהגים לומר כמה פסוקים בין נטילת ידים של מים אחרונים לברכת המזון. כה. מי שמתו מוטל לפניו [שעדיין לא נקבר], והוא מהמתים שחייב להתאבל עליהם, אף על פי שאוכל בלי ברכת המוציא ובלי ברכת המזון, מכל מקום חייב ליטול ידיו מים אחרונים בסיום האכילה.
2433. דיני מים אחרונים, כב-כג
כב. אין לדבר בין נטילת ידיו למים אחרונים לברכת המזון, כי צריך להסמיך את הברכה לנטילה. ואם עבר ודיבר בין הנטילה לברכת המזון, יחזור ליטול שוב מים אחרונים. כג. מותר לצאת לחדר אחר, או למטבח, כדי ליטול שם מים אחרונים, ואין לחוש שמא על ידי כך שעוקר ממקומו ישכח מלברך ברכת המזון.
2432. דיני מים אחרונים, כ-כא
כ. מעיקר הדין מותר לברך ברכת המזון בעת שהכלי שנטלו לתוכו "מים אחרונים", מונח לפניו על השלחן עם המים האחרונים שבתוכו. ומכל מקום ממדת חסידות טוב ונכון להסיר את הצלוחית עם המים האחרונים שבתוכה, בעת ברכת המזון אל מחוץ לשלחן, או לצדדין, וכן המנהג. כא. המודד מלח יש אומרים שצריך אחר כך ליטול את ידיו. […]
2429. דיני מים אחרונים, יד-טו
יד. צריך שישפיל את ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא. טו. אם המסובין הם רבים עד חמשה, מתחילים ליטול מים אחרונים מן המברך. ואם הם יותר, מתחילין מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתם, ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים. וכיום אין מנהגינו כן, אלא מכבדים את הגדול שבקהל ליטול ידיו תחלה במים […]
2428. דיני מים אחרונים, יב
יב. יזהר שיהיו מים אחרונים מועטים ולא ירבה בהם, ואם ידיו מזוהמות הרבה מן התבשיל שאכל, וכן פיו ושפמו, שצריך להם הרבה מים ברחיצתם, יש אומרים שטוב שירחצם קודם נטילת ידים מים אחרונים אדעתא לאכול עוד אחר כך, ויהיו אלו כמים אמצעיים, ויאכל פת, ואחר כך יטול מים אחרונים במעט מים. ויש אומרים שאין צריך […]
2427. דיני מים אחרונים, ט-יא
ט. אין נוטלין מים אחרונים במים חמים שהיד סולדת בהם. י. אין צריך ליטול אלא עד הפרק שני של האצבעות. ויש נוהגים על פי הסוד ליטול עד סוף האצבעות, דהיינו עד כף היד. ואין צריך ליטול אלא פעם אחת. ואין צריך ליטול דוקא מתוך כלי. יא. אף שמעיקר הדין אין צריך לנגב הידים, מכל מקום […]
2426. דיני מים אחרונים, ו-ח
ו. מה שיש נוהגים ליטול ידיהם מים אחרונים בתוך צלחת אחת מן הצלחות שאכלו מהם, אין לחוש בזה משום רוח רעה, ומותר להשתמש בכלי זה לאחר הדחתו יפה. ומותר לשפוך אחר כך את המים האחרונים שבצלחת אף במקום עוברים ושבים. ז. הנוהגים ליטול מים אחרונים על ידי הכנסת ידיהם לתוך קערה עם מים, יש להם […]
2425. דיני מים אחרונים, ג-ד
ג. מי ששכח ליטול ידיו מים אחרונים קודם ברכת המזון, ונזכר באמצע ברכת המזון, אם ידיו מלוכלכות משיירי המזון, יטול ידיו במקום שנזכר, באין אומר ודברים. ואם ידיו נקיות, יטול לאחר ברכת המזון. ד. מים אחרונים אין נוטלים על גבי קרקע אלא לתוך כלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם. ומותר ליטול מים אחרונים לתוך קערות […]
2424. דיני מים אחרונים, א-ב
א. מים אחרונים חובה. ואף בזמן הזה צריך ליטול מים אחרונים. ובפרט מי שידיו מלוכלכות. ואין להקל בזה. ב. אף הנשים חייבות במים אחרונים. ואף שיש שכתבו להקל בזה, העיקר להלכה להנהיג גם את הנשים והבנות שתטולנה ידיהן מים אחרונים.
