2321. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, יט
יט. אם נטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה, ואחר כך רוצה לאכול לחם, אף ששמר את ידיו, אין אותה נטילה עולה לו, וצריך לחזור וליטול ידיו שנית. אך לא יברך על נטילת ידים.
2320. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, יז-יח
יז. הנוטל ידיו לפירות שאין עליהם רטיבות, הרי זה מגסי הרוח, שמראה בעצמו שהוא מדקדק במצות במה שאינו צריך. ואף אם לא יברך על נטילה זו, אין ליטול הידים לפירות. אבל אם היו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה, ורוצה לאכול פירות, מותר לו לרחוץ את ידיו, שהרי אינו עושה כן בתורת חיוב. יח. יש אומרים שאם […]
2319. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, טו-טז
טו. המטבל דבר מאכל במלח, אף שהמלח בא מהמים, אין צריך ליטול ידיו מדין טיבולו במשקה, דמלח קרוש אין שם משקה עליו. טז. הטובל אצבעו במשקה, ומוצץ המשקה, אין צריך נטילת ידים, שלא תיקנו נטילת ידים לשתייה, ולכן אין השותה צריך ליטול ידיו. ואף השותה מים בידיו מהנהר, וכדומה, אין צריך ליטול ידיו.
2318. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, יג-יד
יג. האוכל עוגה ומטבלה בחמאה וגבינה קרושה, אין צריך ליטול ידיו משום טיבולו במשקה, שחמאה וגבינה קרושה דינם כאוכל. אבל המטביל לתוך חמאה שנימוחה, צריך ליטול ידיו, כדין דבר שטיבולו בחלב. יד. האוכל פירות מבושלים (קומפוט) במים, אין צריך לזה נטילת ידים, כיון שאוכלם בכף ואינו נוגע בידיו בפירות, וגם המים הם מבושלים. ואם אוכל […]
2317. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, יא-יב
יא. האוכל סופגניה, אף על פי שהיא ספוגה בשמן, וידיו מתלכלכות בשמן (בשיעור שיש בו טופח על מנת להטפיח), אין צריך ליטול ידיו משום טיבולו במשקה, באופן שטיגון הסופגניות לא נעשה בשמן זית. יב. האוכל ירקות הנמצאים בתוך מרק (שלא בתוך הסעודה) או אורז וכל מיני תבשיל שיש בהם רטיבות, על ידי כף או מזלג, […]
2316. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, ט-י
ט. האוכל פת שהניחוה בתוך מרק חם, וכדומה, (שלא בתוך הסעודה) אין צריך ליטול ידיו מדין טיבולו במשקה. כיון שאוכל על ידי כף, וגם הוא דבר מבושל. ואם ירצה להחמיר ליטול ידיו מדין פת פחות מכזית, תבוא עליו ברכה. י. האוכל בידו בשר או עוף שיש עליהם רטיבות מים, (טופח על מנת להטפיח) שלא בתוך […]
2315. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, ח
ח. האוכל עוגה או ביסקויט פחות מכזית, ומטבילה לתוך כוס תה או קפה חם, אפילו אם ידיו נוגעות במשקה, אין צריך ליטול ידיו משום דבר שטיבולו במשקה. כיון שמטבל בדבר מבושל, וגם הוא פחות מכזית. /הערה/: עיין בשו"ת יביע אומר ח"ט (סי' קח אות פג) דדוקא אם נזהר שלא ליגע בעוגה א"צ ליטול ידיו, וכמ"ש […]
2314. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, ה-ז
ה. המטבל לתוך יין שרוף העשוי מתבואה, או מתמרים, צריך נטילת ידים כדין דבר שטיבולו במשקה. אבל אם זיעת התבואה הוא ממיעוט המים, אין צריך נטילת ידים. ו. האוכל פרי שאין עליו רטיבות כלל, אף שיוצא המיץ מהפרי ומרטיבו, אין צריך נטילת ידים. וכן המטבל במי פירות אין צריך נטילת ידים. [ולפיכך בליל פסח יש […]
2313. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, ג-ד
ג. האוכל חזרת שיש עליה רסיסי מים, (בשיעור טופח על מנת להטפיח) צריך ליטול ידיו משום דבר שטיבולו במשקה, אף אם אוחז בראש החזרת במקום שאין שם רטיבות. וכן האוכל פירות שנשטפו במים, ולא ניגבום, ויש בהם רטיבות של טופח על מנת להטפיח, אפילו אם אוכל פחות מכזית, צריך ליטול ידיו בלי ברכה. ד. האוכל […]
2312. דיני נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה, א-ב
א. האוכל דבר שיש עליו רטיבות מים, (שלא בתוך הסעודה), או משאר משקין צוננין, (שהם: יין, דבש דבורים, שמן זית, וחלב, טל, דם), ולא ניגב, ויש בזה רטיבות שהוא טופח על מנת להטפיח, וכן אם מטביל לתוך משקה, צריך ליטול ידיו בלי ברכה. וצריך ליטול ידיו כדיני נטילת ידים. ב. אפילו אם אין ידיו נוגעות […]
