ב. אם היה סבור שהוא יום חול, והתחיל אדעתא שהוא חול, ומיד כשאמר תיבת "אתה" כדי להמשיך חונן לאדם דעת, נזכר שהוא של שבת, צריך לסיים ברכת אתה חונן, ורק אחר כך לחזור לשל שבת, וכמבואר. אבל אם היה יודע שהוא שבת, ומתוך הרגל לשונו אמר אתה, כדרכו בכל יום, אפילו אם הוא בתפלת שחרית […]
א. יזהר אדם בתפלותיו בשבת, שלא יבא לכלל טעות בתפלה, להתחיל אתה חונן, שאין זה סימן טוב לאדם שיטעה בתפלתו בשבת. ולכן טוב ונכון להתפלל מתוך הסידור, ובפרט שעל ידי כך גם יוכל לכוין בתפלתו. ואם טעה בתפילות שבת והתחיל בתפלת החול, גומר אותה ברכה שהתחיל בה, ואחר כך חוזר לתפלת שבת. לא שנא אם […]
כד. מי שהתפלל בליל שבת תפלה של חול ולא הזכיר בה של שבת כלל, או שלא התפלל כלל, ושמע מהש"צ ברכה מעין שבע מראש ועד סוף, יצא. ומכל מקום, מכיון שיש חולקים, נכון לכתחלה שיתפלל תפלת ערבית של שבת במילואה, ורק בדיעבד שכבר כיון לצאת בברכה מעין שבע, יצא ידי חובה. וכן מי שנאנס ולא […]
כא. כשהצבור מתפלל בליל שבת בבית מדרש, מקום שמתקבצים שם ולומדים בצוותא, יש לומר שם ברכה מעין שבע. אבל חדר שליד בית הכנסת, שלפעמים מכניסים לשם ספר תורה, אין לומר שם ברכה מעין שבע. אבל בירושלים נוהגים לאומרה בכל מקום, וכמבואר. כב. שליח צבור ששמע קדיש באמצע ברכה מעין שבע, אסור לו להפסיק ולענות אמן […]
יט. אומרים ברכה מעין שבע גם בשבת ויום טוב, וגם בשבת שבאה אחר יום טוב. וביום טוב שחל בשבת, אינו מזכיר של יום טוב בברכת מעין שבע. אולם ליל פסח שחל בשבת, אין אומרים בו ברכה מעין שבע, וכדעת מרן הש"ע. ומכל מקום שליח צבור שטעה והתחיל באמירת ברכה מעין שבע בליל בעל המלך, פסח […]
יז. השליח צבור אומר ברכה "מעין שבע", ואין היחיד אומר אותה. ובשבת שבעשרת ימי תשובה אומר "המלך הקדוש שאין כמוהו". ואם טעה ואמר האל הקדוש שאין כמוהו, אם עדיין לא סיים הברכה, חוזר ואומר המלך הקדוש וכו'. ואם סיים הברכה אינו חוזר. יח. אין לשליח צבור לכרוע ולהשתחוות בברכת "מעין שבע" בין בתחלת הברכה ובין […]
טו. יש לנהוג בכל תפלות של יום שבת לומר: "שבת קדשך וינוחו בו", בין בשחרית, בין במוסף ובין במנחה. אבל בערבית של שבת יש לומר "וינוחו בה". והנוהגים לומר בתפלת המנחה "וינוחו בם", יש להם על מה שיסמוכו. אלא שצריכים לומר "והנחילנו ה' אלוקינו שבתות קדשך וינוחו בם", ושלא כהטועים לומר שבת קדשך וינוחו בם. […]
יג. אומר ויכולו בתפלת לחש של ערבית, דאמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכולו, כאלו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. אל תקרי ויכולו אלא ויכלו, פירוש, הקדוש ברוך הוא והוא. ובדיעבד אם לא אמרו אין מחזירין אותו, ובפרט שאומרים ויכולו בקידוש. יד. נער שימלאו לו י"ג שנה בשבת (דהיינו יום שנולד בו), מותר […]
יא. אחר סיום ברכת הפורס סוכת שלום וכו', אומרים פסוק "ושמרו בני ישראל את השבת וכו'". ובמועדים אומרים אלה מועדי וגו', וידבר משה וגו'. יב. נוהגים לומר חצי קדיש בין גאולה לתפלה של ערבית, שתפלת ערבית רשות (במקום מצוה עוברת), אף בלילי שבתות וימים טובים. ומכל מקום אם חל ראש חודש בשבת, ושכח לומר בתפלת […]
ט. מנהגינו לומר חצי קדיש לפני אמירת "ברכו" בערבית של שבת, אפילו שאמרו אחר במה מדליקין קדיש על ישראל. ויש נוהגים על פי סידור עץ חיים, שמיד אחר קדיש על ישראל אומרים "ברכו", ויש להם על מה שיסמוכו, והנח להם במנהגם. י. בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, אינו חותם בה שומר את עמו ישראל […]
